הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

ב'''שאגת אריה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1832&st=&pgnum=13 (ד ד"ה הילכך הדבר ברור)] כתב לחלוק על השלחן ערוך, ופסק כדעת הרא"ש והרשב"א, שלכתחילה רשאי לקרוא ק"ש עד עה"ש. והאריך להוכיח שדעת חכמים היא שאם לא קרא קודם חצות, קורא אחר חצות, ודלא כרבנו יונה, ואם כן רבן גמליאל שחולק סובר שמותר אף לכתחילה אחר חצות, וכיוון שנפסקה הלכה כמותו, רשאי להמתין מלקרוא עד עלות השחר, ודלא כהשלחן ערוך, שאם כדבריו היה לה לגמרא לפסוק כחכמים ולא כרבן גמליאל.

<BR />ב'''שערי תשובה''' (ז) הביא דבריו, וכתב שאין לעשות כן אלא כשיש צורך בדבר. גם ב'''באור הלכה''' (ד"ה וזמנה) כתב לחלוק על השאגת אריה, לפי שייתכן לומר שגם רבן גמליאל אית להו סייג עד חצות, ולא חולק על חכמים בזה. ומה שהגמרא פסקה כרבן גמליאל, הכוונה היא לאפוקי מדעת ר' אליעזר, אך לענין סייג מודה לחכמים (וכן פירש הבית יוסף בדעת הרמב.ףם [[#מחלוקת הבית יוסף והבית חדש בהבנת שיטת הרמב"ם|כנ"ל]]), וסיים הבאור הלכה שבמקום דחק כגון שמלמד תורה לאחרים, אפשר שיכול לסמוך על שיטת הרא"ש לקרוא אחר חצות.

=== חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים ===

ה'''שלחן ערוך''' (רלה ג) כתב שלכתחילה יש לקרוא קריאת שמע מיד בצאת הכוכבים.

<BR />הרב '''ערוך השלחן''' (יח) תמה על השלחן ערוך מדוע פסק שיש לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, שהרי אף שפסק שלא כהרא"ש והרשב"א, מ"מ הרי גם הרמב"ם והסמ"ג לא הזכירו דבר זה. ודעת ר' יונה שאומר כן הוא דעת יחידי וגם ראייתו אינה פשוטה. וסיים שם שייתכן שזהו הטעם שרבים אינם מדקדקים בדבר {{ראה עוד|סוף שמן קריאת שמע של ערבית|חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים}}.

=== שתי ברייתות אליבא דר' שמעון בר יוחאי ===

ב'''ברייתא''' בגמרא (ח ב) אומר ר' שמעון בר יוחאי שייתכן מצב שבו אדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה. ובגמרא שם מוסבר שזמן אמנם זה נחשב לילה, אך אף על פי כן יוצא ידי חובת קריאת שמע של יום אחר עלות השחר, משום שיש אנשים שקמים בזמן זה, ושייך לומר על זה "ובקומך". ואומר שם רב אחא בר חנינא בשם ר' יהושע בן לוי, שהלכה כרשב"י.  

=== היחס בין שתי הברייתות והגדרת הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה ===

הראשונים דנו ביחס בין שתי הברייתות והלישנות בגמרא, אם חולקות הן אחת על השניה, וכמי ההלכה. וכן דנו מה ההגדרה של זמן זה שבין עמוד השחר לנץ לפי כל לישנא, וביחס לגמרא במגילה (כ.) האומרת שזמן היום לענין עשיית מצוות מתחיל מהנץ החמה, ואם עשה משעלה עמוד השחר יצא.

ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעה"מ, הסכים אמנם שהברייתות חלוקות אחת על השניה, שלפי הברייתא הראשונה אין לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו בדיעבד, ואילו לברייתא השניה יצא ידי חובה בדיעבד, אלא שהסביר שהרי"ף פסק כהברייתא השניה רק באונס, וזו כוונתו שהלכה כשתיהן, אך לא כבעה"מ שמותר לעשות כן אף במזיד, אלא רק באונס, וזו כוונת הגמרא שיש לסמוך על זה בשעת הדחק. אמנם הוסיף הראב"ד, שאף המזיד יכול לקרוא אחר עלות השחר, אפילו עם ברכותיה, אלא שלא יצא ידי חובת קריאת שמע.  

==== תוספות, רשב"א, רא"ש ושאר ראשונים ====  

שאר הראשונים, רובם ככולם, הלכו בדרכו של הרי"ף לענין דינא, שמותר לקרוא אחר עלות השחר רק אם נאנס, אך טרחו לבאר גם את הגדרת זמן זה - יום או לילה.

ה'''רא"ש''' (א ט) כתב גם הוא כהרי"ף. שכתב שלפי לישנא קמא, אמנם זמן זה חשוב יום לענין שאר מצוות כמו ששנינו במגילה, אך כיון שנראה הוא כלילה לפי שטרם האיר היום, לכן לענין קריאת שמע ראוי הוא לשל ערבית למי שנאנס, ומ"מ כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, לכן אפשר לקרוא בו קריאת שמע של שחרית למי שהחזיק בדרך וכד' שלא יוכל לקרוא בזמנה אחר הנץ.  

ב'''תוספות''' לעומת זאת, מבואר ששתי הלשונות בגמרא חלוקות הן. שכתבו (ח ב ד"ה לא לעולם) שלפי לישנא קמא זמן זה שבין עלות השחר לנץ החמה, אף שנחשב הוא לילה לענין שאר מצוות (כמבואר במגילה כ.), לענין קריאת שמע נחשב הוא יום כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערבית. לעומת זאת לגבי הברייתא השניה כותבים התוספות (ט א ד"ה לעולם) דבר הפוך, שזמן זה הוא יום לענין שאר מצוות, אך לענין קריאת שמע הוא אינו יום, כיון שיש אנשים שקמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של שחרית.

ה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה הכי גרסינן) כתב תחילה לבאר שמה שאמרה הגמרא 'לעולם לילה הוא' ו'לעולם יממא הוא' אינו לעניין שאר מצוות ששנינו במגילה, אלא לענין קריאת שמע בלבד דתליא בזמן שכיבה וקימה. שכיון שרוב העולם ישנים בזמן זה, הרי זה נחשב לזמן שכיבה ומותר לקרוא קרית שמע של ערבית, ובנוסף מכיוון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, ולא בדרך מקרה, אלא דרך קבע זהו זמן קימתן, אף שהם מיעוט, בכל זאת חשיב גם הוא זמן קימה, ולכן ראוי הוא לקריאת שמע של שחרית.

ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) כתב שהברייתות לא פליגי אהדדי, שאם כן היה לה לגמרא להקשות מזו על זו ולתרץ הא דידיה הא דרביה. ולענין עצמו, היאך אפשר לקרוא באותו זמן גם קריאת שמע של שחרית וגם של ערבית, ביאר הריטב"א, שכיון שתלה הכתוב הדבר בזמן שכיבה וקימה, אין זה חשוב האם מוגדר זמן זה כיום או כלילה, אלא כיון שיש שקמים בזמן זה, מותר לקרוא. ומ"מ הוסיף זהו דווקא בדיעבד, אבל לכתחילה פסקינן כרבן גמליאל שיש לקרוא עד עלות השחר.

=== ברכת השכיבנו ===

ב'''גמרא''' (ט א) אומר ר' זירא, שמי שקורא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר (מחמת אונס וכנ"ל) אינו אומר 'השכיבנו'.

==דעת רש"י לגבי ברכת השכיבנו לאחר עה"ש ודעת תוספות והרי"ף==