10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 92: | שורה 92: | ||
הראשונים דנו ביחס בין שתי הברייתות והלישנות בגמרא, אם חולקות הן אחת על השניה, וכמי ההלכה. וכן דנו מה ההגדרה של זמן זה שבין עמוד השחר לנץ לפי כל לישנא, וביחס לגמרא במגילה (כ.) האומרת שזמן היום לענין עשיית מצוות מתחיל מהנץ החמה, ואם עשה משעלה עמוד השחר יצא. | הראשונים דנו ביחס בין שתי הברייתות והלישנות בגמרא, אם חולקות הן אחת על השניה, וכמי ההלכה. וכן דנו מה ההגדרה של זמן זה שבין עמוד השחר לנץ לפי כל לישנא, וביחס לגמרא במגילה (כ.) האומרת שזמן היום לענין עשיית מצוות מתחיל מהנץ החמה, ואם עשה משעלה עמוד השחר יצא. | ||
ה'''רי"ף''' (ב א) העתיק את שתי הברייתות וכתב ששתיהן להלכה, אלא שהוסיף שהברייתא שמתיר רשב"י לקרוא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר שהו רק בשעת הדחק, כגון שהיה שיכור או חולה, אבל אם עשה כן במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו. | ה'''רי"ף''' (ב א) העתיק את שתי הברייתות וכתב ששתיהן להלכה, אלא שהוסיף שהברייתא שמתיר רשב"י לקרוא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר שהו רק בשעת הדחק, כגון שהיה שיכור או חולה, אבל אם עשה כן במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו. כדברים אלו כתב גם ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א י) שהקורא את שמע אחר שעלה השחר לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן היה אנוס, כגון שיכור או חולה. | ||
'''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | '''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב שלדעתו שתי הברייתות חלוקות בדין איזו קריאת שמע מותר לקרוא בין עמוד השחר לנץ, ושיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא בו קריאת שמע של ערבית. ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד. | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
===טיוטה=== | ===טיוטה=== | ||
בט"ז ביאר את ההבדל שבין בניו של ר"ג לבין שני התלמיד שהיו בהילולת בנו של רבי יהושע בן לוי, שנחשבו בגמר לאנוסים, שבניו של ר"ג לא השתכרו אלא רק שהו במשתה, ולכן היו שוגגים הקרובים למזידים, משא"כ אותם תלמידים שהיו בהילולת בנו של ריב"ל, שהם השתכרו לפני תחילת זמן ק"ש, והיו שוגגים גמורים. ומכאן מסיק הט"ז שאם נשתכר אדם אחר זמן ק"ש אין זה אונס, ולא יוכל לקרוא אלא רק עד שיעלה עמוד השחר. | |||
==דעת רש"י לגבי ברכת השכיבנו לאחר עה"ש ודעת תוספות והרי"ף== | ==דעת רש"י לגבי ברכת השכיבנו לאחר עה"ש ודעת תוספות והרי"ף== | ||