הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

<BR />עוד כתב הרשב"א שם, שיש הבדל בין התעכבות מלקרוא מפני שעסוק במלאכתו או שקורא ושונה בתורה, לבין שמתעכב מלקרוא מפני שאוכל וישן כמובא בברייתא, שלאכול ולשתות ולישון אסור אף קודם חצות, ובזה אף רבן גמליאל מודה, מפני שדברים אלו מביאים לידי פשיעה, אך להתעכב בקריאה מסיבות אחרות אפשר לחכמים עד חצות ולרבן גמליאל עד עלות השחר. ומביא לזה ראיה מן הירושלמי, שר' יוסא אמר לחבריו שיש להם לקרוא ק"ש קודם חצות אם הם עוסקים בתורה, מבואר שלימוד תורה לא חשיב פשיעה.  

<BR />ומה שהברייתא מובאת בגמרא כסיוע לדברי חכמים, הוא מפני שלמדה הגמרא שכשם שעשו חכמים סייג מלאכול ולשתות קודם חצות, כן עשו סייג שלא להמתין כלל מלקרוא אחר חצות לפי שפעמים יחשוב אדם שלא עלה עמוד השחר אף שעלה כבר, אבל לרבן גמליאל אין ללמוד מזה לזה, שאף שעשו סייג שלא לאכול ולשתות, מ"מ לא עשו סייג מלהתעכב מלקרוא אחר חצות לפי שאינו מצוי לטעות בזה.

ב'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה ד"ה ומ"ש רבנו ואפילו לכתחילה) כתב שגם דעת ה'''תוספות''' (ד ב ד"ה וקורא) כדעת הרא"ש והרשב"א, שהתוספות כתבו שמהברייתא משמע שמשעה שהגיע זמן ק"ש של לילה, אין לו לאכול סעודה עד שיקרא ק"ש ויתפלל, ומדייק הב"י שדווקא לאכול סעודה הוא דאסור, אבל אם רוצה להמתין מלקרותה, רשאי, ואפילו כל הלילה וכמו שכתב הרשב"א. וב'''באור הלכה''' (רלה ד"ה וזמנה) כתב שזו גם דעת '''תוספות רבי יהודה'''.

ה'''רא"ש''' (א ט) כתב גם הוא כהרי"ף. שכתב שלפי לישנא קמא, אמנם זמן זה חשוב יום לענין שאר מצוות כמו ששנינו במגילה, אך כיון שנראה הוא כלילה לפי שטרם האיר היום, לכן לענין קריאת שמע הוא זמן קריאת שמע של ערבית למי שנאנס, ומ"מ כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, לכן אפשר לקרוא בו קריאת שמע של שחרית למי שהחזיק בדרך וכד' שלא יוכל לקרוא בזמנה אחר הנץ.  

ב'''תוספות''' לעומת זאת, מבואר ששתי הלשונות בגמרא חלוקות הן. שכתבו (ח ב ד"ה לא לעולם) שלפי לישנא קמא זמן זה שבין עלות השחר לנץ החמה, אף שנחשב הוא לילה לענין שאר מצוות (כמבואר במגילה כ.), לענין קריאת שמע נחשב הוא יום כיון שיש אנשים שכבר קמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערבית. לעומת זאת לגבי הברייתא השניה כותבים התוספות (ט א ד"ה לעולם) דבר הפוך, שזמן זה הוא יום לענין שאר מצוות, אך לענין קריאת שמע הוא אינו יום, כיון שיש אנשים שקמים בזמן זה, ולכן אין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של שחרית.

<BR/>ולענין היחס בין הלישנות, שיטת הרשב"א כהראב"ד, שללישנא קמא מותר לקרוא אחר עלות השחר רק קריאת שמע של שחרית, ואפילו עשה כן במזיד, אבל של ערבית לא, אם הזיד או פשע. לפי שנחשב הוא יום לגמרי לענין קריאת שמע, אמנם אם נאנס מבואר בדבריו שיכול לקרוא של ערבית. לעומת זאת ללישנא בתרא שאמר רשב"י משום ר' עקיבא, מותר בזמן זה לקרוא קריאת שמע של ערבית אפילו פשע והזיד ונשתהא מלקרוא, ולמד זאת מדברי ריב"ל שכדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק, משמע שר' שמעון עצמו סובר כן אף שלא בשעת הדחק.

===טיוטה===