10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א, ד א-ב, ח ב, ט א||קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ב-ג}} | {{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א, ד א-ב, ח ב, ט א||קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ב-ג}} | ||
עד מתי בלילה אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית. | עד מתי בלילה אפשר לקרוא קריאת שמע של ערבית, לכתחילה ובדיעבד. | ||
==מחלוקת התנאים והכרעת הבבלי== | ==מחלוקת התנאים והכרעת הבבלי== | ||
ב'''משנה''' (ברכות א א) הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר. | ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות ד א) מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא (ד | <BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ברכות ד א)] מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ד ב)], שחכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא לביתו ואוכל קימעא וישן קימעא וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. לכן הקדימו את זמן הקריאה כדי שיכנס מיד לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל. | ||
ב'''רש"י''' (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי) מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל. | ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי)] מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל. | ||
עוד ב'''משנה''' (ברכות א א) מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה אל אביהם ואמרו לו שטרם קראו קריאת שמע של ערבית. אמר להם רבן גמליאל שכל זמן שלא עלה עמוד השחר רשאים הם לקרוא, לפי שמה שאמרו חכמים עד חצות אינו אלא להרחיק את האדם מן העבירה. | עוד ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה אל אביהם ואמרו לו שטרם קראו קריאת שמע של ערבית. אמר להם רבן גמליאל שכל זמן שלא עלה עמוד השחר רשאים הם לקרוא, לפי שמה שאמרו חכמים עד חצות אינו אלא להרחיק את האדם מן העבירה. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (ט א) מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת. | <BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=9&format=pdf (ט א)] מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת. | ||
<BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שבכל מקרה הלכה כחכמים, אלא שלפי מה שענה להם רבן גמליאל, גם לפי חכמים מוצר וצריך בדיעבד לקרוא על עלות השחר. וזה סותר לכאורה את ה'''גמרא''' לעיל (ח ב), שלהדיא פוסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל. ונחלקו הראשונים בביאור ענין זה הלכה למעשה כדלהלן. | <BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שבכל מקרה הלכה כחכמים, אלא שלפי מה שענה להם רבן גמליאל, גם לפי חכמים מוצר וצריך בדיעבד לקרוא על עלות השחר. וזה סותר לכאורה את ה'''גמרא''' לעיל (ח ב), שלהדיא פוסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל. ונחלקו הראשונים בביאור ענין זה הלכה למעשה כדלהלן. | ||
==הכרעת הירושלמי== | ==הכרעת הירושלמי== | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מוכרעת הלכה כחכמים, וכן אמר ר' יסא לחבריו, שאם רוצים הם לעסוק בתורה במשך הלילה, צריכים הם להיזהר לקרות קריאת שמע קודם חצות. | ב'''ירושלמי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40733&st=&pgnum=37&hilite= (ברכות א א)] מוכרעת הלכה כחכמים, וכן אמר ר' יסא לחבריו, שאם רוצים הם לעסוק בתורה במשך הלילה, צריכים הם להיזהר לקרות קריאת שמע קודם חצות. | ||
<BR/>בהמשך שואל הירושלמי, איך עשה רבן גמליאל מעשה והורה לבניו לעשות כמותו בעוד חכמים חלוקים עליו, והרי מצאנו תנאים אחרים, ר' מאיר ור' עקיבא, שאף שחלקו על חכמים לדינא, מ"מ למעשה לא עשו אלא כחכמים וביטלו דעתם. והירושלמי שם דוחה תירוץ אחד שאומר שכיון שזו רק קריאת שמע, אין זה אלא כשינון בעלמא שמותר לשנן אף אחר חצות, שהרי אם כן נתיר אף לאחר עלות השחר. | <BR/>בהמשך שואל הירושלמי, איך עשה רבן גמליאל מעשה והורה לבניו לעשות כמותו בעוד חכמים חלוקים עליו, והרי מצאנו תנאים אחרים, ר' מאיר ור' עקיבא, שאף שחלקו על חכמים לדינא, מ"מ למעשה לא עשו אלא כחכמים וביטלו דעתם. והירושלמי שם דוחה תירוץ אחד שאומר שכיון שזו רק קריאת שמע, אין זה אלא כשינון בעלמא שמותר לשנן אף אחר חצות, שהרי אם כן נתיר אף לאחר עלות השחר. | ||
<BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים. | <BR/>אלא מתרץ הירושלמי, ששונה המקרה של בניו של רבן גמליאל, שם כבר אי אפשר לעשות כחמים שהרי כבר עבר הזמן, ולכן הורה להם רבן גמליאל לקרוא כדעתו. מה שאין כן במחלוקות של ר' מאיר ור' עקיבא עם חכמים, שם יכולים הם לעשות כחכמים. | ||