10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 28: | שורה 28: | ||
<BR/>ה'''סמ"ג''' (עשין יח) הסכים לדברי הרמב"ם וכתב להדיא שהלכה כרבן גמליאל, שהוא בעצם לט חולק על חכמים, לפי שהם לא אמרו כן אלא להרחיק את האדם מן העבירה. | <BR/>ה'''סמ"ג''' (עשין יח) הסכים לדברי הרמב"ם וכתב להדיא שהלכה כרבן גמליאל, שהוא בעצם לט חולק על חכמים, לפי שהם לא אמרו כן אלא להרחיק את האדם מן העבירה. | ||
<BR/>כן היא גם דעת ה'''סמ"ק''' (קד), '''רבנו ירוחם''' (ג ב כג ב ד"ה החלק השני), ו'''אבודרהם''' (קריאת שמע ד"ה ועד אימתי) שלכתחילה יש לקרוא ק"ש עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. | <BR/>כן היא גם דעת ה'''סמ"ק''' (קד), '''רבנו ירוחם''' (ג ב כג ב ד"ה החלק השני), ו'''אבודרהם''' (קריאת שמע ד"ה ועד אימתי) שלכתחילה יש לקרוא ק"ש עד חצות, ובדיעבד רשאי לקוראה עד עה"ש. | ||
==== מחלוקת הבית יוסף והבית חדש בהבנת שיטת הרמב"ם ==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלה) בביאור שיטת הרמב"ם והסמ"ג שפסקו כחכמים, שזמנה לכתחילה הוא מיד בצאת הכוכבים (שלא יהא אדם וכו', כברייתא בדף ד, ב), ונמשך הזמן עד חצות. ומה שנפסק בגמ' שהלכה כרבן גמליאל, זה רק לאפוקי מרבי אליעזר, ולומר שמשמעות "בשכבך" היא כל זמן שכיבה, אולם הסייג שקבעו חכמים לא נדחה, והלכה כמותם, שיחיד ורבים הלכה כרבים. ונמצא לפי שיטתם, אליבא דפירוש הב"י, שלדעת ר"ג אפשר לקרוא ק"ש לכתחילה עד עה"ש, ולדעת חכמים יש לקרותה לכתחילה מיד בצאה"כ, וזמנה נמשך עד חצות הלילה, ואם לא קרא- יקרא אותה בדיעבד עד עה"ש. | |||
אמנם הב"ח תמה על הב"י בביאור דברי הרמב"ם והסמ"ג, שלפי פירושו בחינם פסקה הגמ' כר"ג, והיה לה לפסוק לחכמים. וכתב ביאור אחר בדבריהם, שלא נחלקו חכמים ור"ג בתחילת זמן ק"ש, שהוא מצאה"כ ועד חצות, וחייב לקוראה לכתחילה עד חצות, וכל מחלוקתם היא כאשר לא קרא עד חצות, האם בדיעבד רשאי לקוראה, שלדעת חכמים אינו רשאי מחמת הסייג, ואם יקרא- לא יצא יד"ח, ולדעת ר"ג רשאי לקוראה בדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. ומה ששאלו בניו של ר"ג את ר"ג מהי סברת חכמים, והשיב להם שסוברים כדעתו לעניין משמעות "בשכבך", היה זה כדי לומר להם שמבחינת זמן החיוב אין ביניהם מחלוקת, ולא עבר הזמן, ואף שלשיטת חכמים הפסיד את המצווה בגלל הסייג, מ"מ לא מצו חכמים לפוטרו מק"ש לאחר חצות, והלכה כר"ג. | |||
הרי מבואר שנחלקו הב"י והב"ח בשיטת הרמב"ם והסמ"ג, שלדעת הב"י סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד עה"ש, אולם למעשה הלכה כחכמים ויקרא לכתחילה מיד בצאה"כ, ולפחות עד חצות, ורק בדיעבד עד עה"ש, ולדעת הב"ח סובר ר"ג שלכתחילה רשאי לקרוא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש, והלכה כמותו. | |||
===שיטת הרא"ש והרשב"א וסייעתם=== | ===שיטת הרא"ש והרשב"א וסייעתם=== | ||
| שורה 53: | שורה 59: | ||
<BR/>דעת רבנו יונה שצריך לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ואין לו לעסוק בשאר דברים קודם הקריאה, אמנם בדיעבד רשאי לקוראה עד עלות השחר. | <BR/>דעת רבנו יונה שצריך לקרוא לכתחילה מיד בצאת הכוכבים, ואין לו לעסוק בשאר דברים קודם הקריאה, אמנם בדיעבד רשאי לקוראה עד עלות השחר. | ||
<BR/>ודעת הרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, רבנו ירוחם ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש. וכן דעת הרי"ף, רע"ב ותוספות יום טוב אליבא דבאוה"ל. | <BR/>ודעת הרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, רבנו ירוחם ואבודרהם שלכתחילה יקרא עד חצות, ובדיעבד עד עה"ש. וכן דעת הרי"ף, רע"ב ותוספות יום טוב אליבא דבאוה"ל. | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||