10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
(←שיטת רש"י וסייעתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו כדלהלן. | '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=6&format=pdf (ו א ד"ה כופה)] מעמיד את דברי רב באדם שביטל את החמץ וממילא כבר לא רובץ עליו איסור תורה, וכיון שאסור לטלטל את החמץ משום מוקצה יכול רק לכפות עליו כלי שלא יבוא לאוכלו. רש"י לא גילה דעתו להדיא מה הדין כאשר לא ביטל את חמצו מבעוד יום, וביום טוב מצא חמץ, האם מותר לו לטלטלו ולשורפו או לאו. מסתימת דבריו משמע שאם לא ביטל מותר לו לטלטלו, אך לא ניתן לדייק לענין שריפה אם התירו לו גם לשורפו או לאו, ונחלקו המפרשים בדבריו כדלהלן. | ||
<BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו. | <BR/>ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ב ב ד"ה המוצא) העמיד גם הוא כדברי רש"י שמדובר באדם שביטל, ולכן אף שאינו יכול לטלטלו משום מוקצה, אינו עובר על בל ימצא. והוסיף הר"ן שאף לשורפו אסור (כוונתו כנראה לשורפו במקומו מבלי לטלטלו), והגם שקיימא לן ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]], מכל מקום בעינן קצת צורך יום טוב, וכאן אין שום צורך לפי שכבר יצא ידי חובתו בביטול. מדוייק בדברי הר"ן שאדם שלא ביטל את חמצו מבעוד יום ורובץ עליו איסור תורה, מותר לו לשורפו ביום טוב, ואולי אף לטלטלו. | ||
<BR/>כשיטה זו כתב במפורש הטור (אורח חיים תמו) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שאם לא ביטל את החמץ מבעוד יום, יוציאנו וישרפנו ביום טוב שלא יעבור עליו במזיד, ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]]. וכן כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55&hilite= (א עא)] שמותר לשורפו מטעם 'מתוך שהותרה'. והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת ב א) שמתיר להצית את האור במדורת חמץ, ואף אם נאמר ששם מדובר שהדליק מערב יום טוב, מכל מקום קיימא לן שכל ששריפתו אסורה ביום טוב, אסור להדליק אף מערב יום טוב, ואם כן מוכח דבחמץ שרי. | <BR/>כשיטה זו כתב במפורש הטור (אורח חיים תמו) בשם אחיו '''רבנו יחיאל''' שאם לא ביטל את החמץ מבעוד יום, יוציאנו וישרפנו ביום טוב שלא יעבור עליו במזיד, ש[[מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך]]. וכן כתב ב'''שו"ת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55&hilite= (א עא)] בשם רבו '''רבנו יצחק''' (קרקושא) שמותר לשורפו מטעם 'מתוך שהותרה'. והרשב"א הסכים לדבריו והביא לזה ראיה מה'''ירושלמי''' (שבת ב א) שמתיר להצית את האור במדורת חמץ, ואף אם נאמר ששם מדובר שהדליק מערב יום טוב, מכל מקום קיימא לן שכל ששריפתו אסורה ביום טוב, אסור להדליק אף מערב יום טוב, ואם כן מוכח דבחמץ שרי. | ||
כאמור, בהסבר דעת רש"י נחלקו המפרשים, האם מי שלא ביטל את החמץ מותר לשורפו, או רק לטלטלו ולהוציאו החוצה. | כאמור, בהסבר דעת רש"י נחלקו המפרשים, האם מי שלא ביטל את החמץ מותר לשורפו, או רק לטלטלו ולהוציאו החוצה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך. ולפי זה ייתכן שיוכל לבער באופן אחר, כי לטלטל את החמץ לא אסרו חכמים במקום איסור תורה, וכפי שדנו בזה האחרונים להלן. | ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך. ולפי זה ייתכן שיוכל לבער באופן אחר, כי לטלטל את החמץ לא אסרו חכמים במקום איסור תורה, וכפי שדנו בזה האחרונים להלן. | ||
<br/>כדעה זו כתב '''מהר"ם חלאווה''' בחידושיו לפסחים (ו א), שסובר שביעור חמץ אינו נחשב להבערה שיש בה צורך יום טוב. וכתב שאם ביטל יכפה עליו כלי, ואם לא ביטל יטלנו ויזרקנו לחוץ דקיימא לן כרבנן שביעור חמץ בכל דבר, ואף שעובר בזה על איסור מוקצה. אמנם בסוף דבריו מסיק שדברי רב נאמרו בין בביטל ובין בלא ביטל, ואינו מותר אלא לכפות עליו כלי אף שעובר בזה על איסור תורה. | |||
===מדוע לא התירו איסור מוקצה כדי למנוע איסור חמץ=== | ===מדוע לא התירו איסור מוקצה כדי למנוע איסור חמץ=== | ||