10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
מ |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
====ביאור דעת חכמים==== | ====ביאור דעת חכמים==== | ||
דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך. | דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך. | ||
<BR/>ה'''גמרא''' (שבת | <BR/>ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=126&format=pdf (שבת קכו א)] מביאה דברי רבי אבא בשם רב כהנא שכתב לקולא, כלומר שאפילו לא קשור ולא תלוי מותר, ובלבד שיהיה מתוקן לכך. | ||
<BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי [[#סוגיה דעירובין|נעילת דלת בנגר]], דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים. | <BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי [[#סוגיה דעירובין|נעילת דלת בנגר]], דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים. | ||
<BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל. | <BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
====טעם המחלוקת==== | ====טעם המחלוקת==== | ||
בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל (קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר"א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו"ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש"י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין. | בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=125b&format=pdf (שבת קכה ב ד"ה אין פוקקין בו)] שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=125b&format=pdf (קכה ב)] שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר"א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו"ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש"י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין. | ||
אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לטלטל את פקק החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם, סוברים התוספות, המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד"ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | אמנם '''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=126&format=pdf (קכו א ד"ה והמונח)] כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לטלטל את פקק החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם, סוברים התוספות, המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=126&format=pdf (ד"ה רבי יהודה)] שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | ||
<BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לטלטל פקק החלון משום מוקצה לפי שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור לפקוק בו משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר לטלטלו אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. | <BR/>לכן הסיקו התוס' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=126&format=pdf (ד"ה והמונח)] שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לטלטל פקק החלון משום מוקצה לפי שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור לפקוק בו משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר לטלטלו אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. | ||
כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח). | כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח). | ||