9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
====טעם המחלוקת==== | ====טעם המחלוקת==== | ||
בטעם האיסור לדעת ר'אליעזר, כתב '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' ( | בטעם האיסור לדעת ר' אליעזר, כתב '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' לעיל (קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר"א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו"ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש"י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין. | ||
אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור | אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לטלטל את פקק החלון מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם, סוברים התוספות, המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד"ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | ||
<BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור | <BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לטלטל פקק החלון משום מוקצה לפי שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור לפקוק בו משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר לטלטלו אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. | ||
כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח). | |||
ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד"ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל. | ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד"ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל. | ||