10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
מ
←ביאור דעת חכמים
| שורה 9: | שורה 9: | ||
דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך. | דברי חכמים במשנה שאמרו 'בין כך ובין כך פוקקין בו' אינם מבוארים כל הצורך שודאי כוונתם לחלוק על ר' אליעזר ולומר שאף אם אינו קשור ותלוי פוקקין בו. אך לא ברור האם כוונתם שלא צריך לא קשור ולא תלוי, או כוונתם שקשור צריך אבל תלוי לא צריך. | ||
<BR/>ה'''גמרא''' (שבת קכה ב) מביאה דברי רבי אבא בשם רב כהנא שכתב לקולא, כלומר שאפילו לא קשור ולא תלוי מותר, ובלבד שיהיה מתוקן לכך. | <BR/>ה'''גמרא''' (שבת קכה ב) מביאה דברי רבי אבא בשם רב כהנא שכתב לקולא, כלומר שאפילו לא קשור ולא תלוי מותר, ובלבד שיהיה מתוקן לכך. | ||
<BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי נעילת דלת בנגר, דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים. | <BR/>על דבריו מקשה ר' ירמיה שהרי בגמרא בעירובין לגבי [[#סוגיה דעירובין|נעילת דלת בנגר]], דעת ר' יהודה שקשור על כל פנים בעינן, ואמר ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שהמחלוקת שם בנגר היא כהמחלוקת כאן גבי פקיקת החלון, שר' יהודה המיקל שם הוא כדעת חכמים כאן, ואם כן כשם שהנגר צריך להיות קשור לדעת ר' יהודה, כך הפקק צריך להיות קשור בחלון לדעת חכמים. | ||
<BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל. | <BR/>מתרץ רבי אבא שבאמת דעתו אינה כאחד מהתנאים הנ"ל, אלא הוא סובר כהתנא שמתיר אף בלא קשירה והוא דעת ר' שמעון בן גמליאל המובא ב'''תוספתא''' (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו, שלדעת תנא קמא מותר לנעול בו רק אם הוא קשור ותלוי בפתח, ולדעת רשב"ג מספיק שיהיה מתוקן לכך, אף שאינו קשור כלל. | ||
<BR/>הראשונים מבארים שהתיקון המדובר כאן הוא במחשבה בלבד, כלומר שיחשוב על כך מבעוד יום, שכן מוכח בדעת רשב"ג, ור' אבא בר כהנא אתיא כוותיה. | <BR/>הראשונים מבארים שהתיקון המדובר כאן הוא במחשבה בלבד, כלומר שיחשוב על כך מבעוד יום, שכן מוכח בדעת רשב"ג, ור' אבא בר כהנא אתיא כוותיה. | ||