9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
אין תקציר עריכה
| שורה 129: | שורה 129: | ||
ב'''הגהות אשר"י''' (ז ד) הביא דברי ר"י בתוס', ומשמע שסובר כן להלכה שלעולם יש ליטול את המרובה מן המועט. | ב'''הגהות אשר"י''' (ז ד) הביא דברי ר"י בתוס', ומשמע שסובר כן להלכה שלעולם יש ליטול את המרובה מן המועט. | ||
ב'''שלחן ערוך''' וב'''רמ"א''' (שיט) לא הזכירו כלל מדברי התוס' בזה, אלא סתמו כרבנו חננאל והרמב"ם ושאר פוסקים שאוכל מתוך פסולת מותר ופסולת מתוך אוכל אסור, ולא חילקו בין אם אוכל מרובה או מועט. | |||
<BR/>אמנם בספר '''חיי אדם''' (טז א-ג) כתב לחשוש לשיטת התוס' שכאשר הפסולת מרובה מן האוכל, הבורר את האוכל חייב מפני שלעולם דרך ברירה היא להוציא המועט מן המרובה, וכדעת התוס', אבל ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה הבורר) הכריע כסתימת השלחן ערוך שלא חש לשיטת התוס' בזה. וכן כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (ג ב). | |||
===ברירה ביום טוב=== | ===ברירה ביום טוב=== | ||
| שורה 142: | שורה 145: | ||
<BR/>ולענין פירוש הסוגיה בגמרא, כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ד"ה והרא"ש) שהוא מפרש את קושיית הגמרא 'מי איכא מאן דשרי' לא לומר שאסור לטלטל אף את האוכל מפני שבטל הוא לפסולת, אלא לומר שמה שאמר רבן גמליאל ליטול את האוכל כאשר הוא מועט, זה פשיטא ולית מאן דשרי שצריך רבן גמליאל לאסור ליטול את הפסולת, כי פשוט שאף בית הלל לא נתכוונו לכך אלא רק כאשר הפסולת מועטת. ועל זה תירצה הגמרא שרבן גמליאל דיבר כאשר הפסולת היא אמנם מועטת אבל יש טירחה גדולה יותר להוציאה, שבזה חידש שאף בית הלל מודים שיש להוציא את האוכל ולא את הפסולת. | <BR/>ולענין פירוש הסוגיה בגמרא, כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ד"ה והרא"ש) שהוא מפרש את קושיית הגמרא 'מי איכא מאן דשרי' לא לומר שאסור לטלטל אף את האוכל מפני שבטל הוא לפסולת, אלא לומר שמה שאמר רבן גמליאל ליטול את האוכל כאשר הוא מועט, זה פשיטא ולית מאן דשרי שצריך רבן גמליאל לאסור ליטול את הפסולת, כי פשוט שאף בית הלל לא נתכוונו לכך אלא רק כאשר הפסולת מועטת. ועל זה תירצה הגמרא שרבן גמליאל דיבר כאשר הפסולת היא אמנם מועטת אבל יש טירחה גדולה יותר להוציאה, שבזה חידש שאף בית הלל מודים שיש להוציא את האוכל ולא את הפסולת. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים שיט) העתיק להלכה את דברי הגמרא בביצה הנ"ל, ולא חילק בין שבת ליום טוב. שלשיטתו גם בשבת תערובת שהפסולת בה מרובה מן האוכל אסור לטלטלה כלל, לפי שהאוכל בטל לפסולת והכל מוקצה. אמנם כאשר האוכל מרובה, יש לברור את הדבר שיש בו טירחה מועטת בברירתו. | ה'''טור''' (אורח חיים שיט) העתיק להלכה את דברי הגמרא בביצה הנ"ל, ולא חילק בין שבת ליום טוב. שלשיטתו גם בשבת תערובת שהפסולת בה מרובה מן האוכל אסור לטלטלה כלל, לפי שהאוכל בטל לפסולת והכל מוקצה. אמנם כאשר האוכל מרובה, יש לברור את הדבר שיש בו טירחה מועטת בברירתו. | ||
אבל ב'''בית יוסף''' כתב (ד"ה ומיהו) שרוב ככל הפוסקים חולקים על הטור בזה, שה'''רמב"ם''' לא העתיק חילוק זה של מיעוט בטורח לענין שבת אלא רק לענין יום טוב. וכן דעת '''רבנו חננאל''' (שבת עד ב) כפי שנתבאר לעיל שכתב שלעולם יש ליטול אוכל מתוך פסולת. וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא). | אבל ב'''בית יוסף''' כתב (ד"ה ומיהו) שרוב ככל הפוסקים חולקים על הטור בזה, שה'''רמב"ם''' לא העתיק חילוק זה של מיעוט בטורח לענין שבת אלא רק לענין יום טוב. וכן דעת '''רבנו חננאל''' (שבת עד ב) כפי שנתבאר לעיל שכתב שלעולם יש ליטול אוכל מתוך פסולת. וכן דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא). | ||
גם ב'''שלחן ערוך''' (שיט א-ד) לא העתיק דברי הטור בזה | גם ב'''שלחן ערוך''' (שיט א-ד) לא העתיק דברי הטור בזה, אלא סתם כדעת הרמב"ם ורבנו חננאל ושאר פוסקים, וכן הרמ"א לא הזכיר מזה. | ||
===ברירה בין שני מיני אוכלין=== | ===ברירה בין שני מיני אוכלין=== | ||
| שורה 170: | שורה 171: | ||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ||
==ברירה בכלים ובגדים== | |||
{{לוקה בחסר}} | |||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||
===גדר תערובת=== | ===גדר תערובת=== | ||
| שורה 193: | שורה 196: | ||
לגבי ערבוב גמור, קשה לקבוע גדר ברור. '''ה"אור שמח"''' (ח יא) סובר שרק על שני מינים הבלולים זה בזה חל שם תערובת. לעומתו סוברים '''הרמ"א''' (שיט ג) '''והמשנ"ב''' (שיט סקי"ד) שכל שני מינים המעורבים יחד ולא מונחים כל אחד בפני עצמו נחשבים לתערובת. וכך פסק '''השש"כ''' (ג ג). '''הרב שלמה זלמן אויערבאך''' תולה את מעורבות המינים בדעת בני אדם (עיין שש"כ ג {ז}), וכן גם הרב '''"ילקוט יוסף"''' (שיט מא). '''"ערוך השולחן"''' (שיט ט) מסביר שאם נוטל דבר ניכר מתוך כלל הפריטים - אין זאת ברירה אלא נטילה בעלמא. וכך פוסק '''ר' חיים גריינמן''' בחידושיו, וכן '''השש"כ''' (ג ד). | לגבי ערבוב גמור, קשה לקבוע גדר ברור. '''ה"אור שמח"''' (ח יא) סובר שרק על שני מינים הבלולים זה בזה חל שם תערובת. לעומתו סוברים '''הרמ"א''' (שיט ג) '''והמשנ"ב''' (שיט סקי"ד) שכל שני מינים המעורבים יחד ולא מונחים כל אחד בפני עצמו נחשבים לתערובת. וכך פסק '''השש"כ''' (ג ג). '''הרב שלמה זלמן אויערבאך''' תולה את מעורבות המינים בדעת בני אדם (עיין שש"כ ג {ז}), וכן גם הרב '''"ילקוט יוסף"''' (שיט מא). '''"ערוך השולחן"''' (שיט ט) מסביר שאם נוטל דבר ניכר מתוך כלל הפריטים - אין זאת ברירה אלא נטילה בעלמא. וכך פוסק '''ר' חיים גריינמן''' בחידושיו, וכן '''השש"כ''' (ג ד). | ||
===''' בדין אכילת דג בשבת'''=== | ===''' בדין אכילת דג בשבת'''=== | ||