9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
אין תקציר עריכה
| שורה 55: | שורה 55: | ||
<BR/>אמנם המהריט"ץ בהמשך דבריו שם דחה זאת, וכתב שהרי לדברי רב המנונא ורב יוסף מותר יהיה לברור אף לבו ביום אם הוא ביד או אוכל מתוך פסולת, וזה דלא כאביי. | <BR/>אמנם המהריט"ץ בהמשך דבריו שם דחה זאת, וכתב שהרי לדברי רב המנונא ורב יוסף מותר יהיה לברור אף לבו ביום אם הוא ביד או אוכל מתוך פסולת, וזה דלא כאביי. | ||
<BR/>גם מדברי '''רבנו חננאל''' (עד ב) שאחריו הלכו הראשונים, משמע שמכל האוקימתות לברייתא רק דעת אביי נתקבלה להלכה, ואילו את שני התנאים האחרים - שיברור ביד ואוכל מתוך פסולת למדנו מהמשך הגמרא מדברי רב אשי וחזקיה, ולא מדברי רב יוסף ורב המנונא. | <BR/>גם מדברי '''רבנו חננאל''' (עד ב) שאחריו הלכו הראשונים, משמע שמכל האוקימתות לברייתא רק דעת אביי נתקבלה להלכה, ואילו את שני התנאים האחרים - שיברור ביד ואוכל מתוך פסולת למדנו מהמשך הגמרא מדברי רב אשי וחזקיה, ולא מדברי רב יוסף ורב המנונא. | ||
===ברירה לאחרים=== | |||
'''תוספות''' (ד"ה בורר ומניח) כתבו שמה שכתבה הברייתא 'בורר ומניח' בא ללמד היתר בברירה לצורך אחרים. והיינו שמברר כדי שיאכלו אחרים לאלתר על השולחן. וכן למד ה'''בית חדש''' (שיט ב) גם בדברי הרא"ש. | |||
<BR/>וה'''רמ"א''' (א) העתיק להלכה שאפילו אחרים אוכלים עמו מותר. וביאר ה'''משנה ברורה''' (ו) דכיון שהוא לצורך הסעודה אין בזה ברירה אלא דרך אכילה היא. | |||
<BR/>וב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאפילו אינו אוכל עמהם בעצמו מותר, שכן מבואר מתוס' שהוא מקור דין זה. והמשנה ברורה שם העתיק דבריו והוכיח כן גם מ'''דרכי משה הארוך'''. | |||
==גדר לאלתר== | ==גדר לאלתר== | ||