9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
המחזיק בקרקע בטענה שקנאה מבלי שבירר בעלות המוכר (לאו קא מודית) (עריכה)
גרסה מ־04:10, 8 בדצמבר 2016
, 04:10, 8 בדצמבר 2016אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
<BR/>ומסיבירים התוספות שגם אם אין לו חזקת ג' שנים, כאשר טוען 'לפני מכרה לך' או 'גר בה המוכר יום אחד', הרי יש לו מיגו שיכול לומר לא היו דברים מעולם, שהרי למערער אין עדי מרא קמא. | <BR/>ומסיבירים התוספות שגם אם אין לו חזקת ג' שנים, כאשר טוען 'לפני מכרה לך' או 'גר בה המוכר יום אחד', הרי יש לו מיגו שיכול לומר לא היו דברים מעולם, שהרי למערער אין עדי מרא קמא. | ||
<BR/>אלא שמוסיפים תוספות ואומרים שזה ייתכן רק כאשר מתחילה טוען טענה זו, אבל אם אחר שכבר הודה שהמערער הוא מרא קמא ולא טען 'בפני מכרה לך' הרי כבר הודה שהיא של המערער, ואם ירצה שוב לטעון 'בפני מכרה לך' לא יוכל לפי שזהו [[מיגו למפרע]], ומיגו למפרע לא אמרינן. והוכיחו זאת תוס' מהגמרא שם שאומר לו ר' חייא שאם יביא עדות יום אחד של המוכר יהיה נאמן, ואינו נותן לו אפשרות נוספת לטעון 'בפני מכרה לך' וזאת מאחר שכבר טען טענתו והפסיד את המיגו שיכל לטעון 'ממך קניתיה'. ומה שאומרת הגמרא בסוף בשם רב שאם היה טוען 'בפני מכרה לך' הכוונה שאם מתחילה היה טוען כך, ולא שטוען כך עכשיו אחרי שכבר טען טענה שאין בה מיגו. | <BR/>אלא שמוסיפים תוספות ואומרים שזה ייתכן רק כאשר מתחילה טוען טענה זו, אבל אם אחר שכבר הודה שהמערער הוא מרא קמא ולא טען 'בפני מכרה לך' הרי כבר הודה שהיא של המערער, ואם ירצה שוב לטעון 'בפני מכרה לך' לא יוכל לפי שזהו [[מיגו למפרע]], ומיגו למפרע לא אמרינן. והוכיחו זאת תוס' מהגמרא שם שאומר לו ר' חייא שאם יביא עדות יום אחד של המוכר יהיה נאמן, ואינו נותן לו אפשרות נוספת לטעון 'בפני מכרה לך' וזאת מאחר שכבר טען טענתו והפסיד את המיגו שיכל לטעון 'ממך קניתיה'. ומה שאומרת הגמרא בסוף בשם רב שאם היה טוען 'בפני מכרה לך' הכוונה שאם מתחילה היה טוען כך, ולא שטוען כך עכשיו אחרי שכבר טען טענה שאין בה מיגו. | ||
==שיטת הרי"ף== | |||
ה'''רי"ף''' (טו ב) כותב שלא מעמידים את הקרקע ביד הנתבע אלא אם יש לו עדות שדר בה המוכר יום אחד ולמחזיק עדות ג' שנים, או שטען 'בפני מכרה לך' וגם אכל שני חזקה או שהמוכר אכל שני חזקה. | |||
<BR/>משמע בדברי הרי"ף שצריך שני דברים, גם חזקת ג' שנים וגם טענת קמי דידי או עדות על יום אחד של המוכר. וזהו לכאורה כדברי הרשב"ם שגם חזקה לא היתה מועילה כאן לפי שאין עמה טענה. | |||
==עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד== | ==עדות שהחזיק בה המוכר יום אחד== | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
גם דעת ה'''רמב"ן''' (ל א ד"ה והוי יודע) שטוענים ללוקח כאשר יש עדים שדר בה ההוא שלפניו חד יומא, ואפילו למחזיק אין חזקת ג' שנים, שכיון שאין עדים למערער טענינן ללוקח כל מה שיכול היה המוכר לטעון. | גם דעת ה'''רמב"ן''' (ל א ד"ה והוי יודע) שטוענים ללוקח כאשר יש עדים שדר בה ההוא שלפניו חד יומא, ואפילו למחזיק אין חזקת ג' שנים, שכיון שאין עדים למערער טענינן ללוקח כל מה שיכול היה המוכר לטעון. | ||
<BR/>גם ב'''בעל המאור''' (יז א ד"ה קריביה) משמע שאם יש עדות שגר בה המוכר יום אחד, מועיל הדבר להשאיר את הקרקע ביד המוחזק אף אם אין לו חזקת ג' שנים. | |||
===דעת | ===דעת ר"י וסייעתו=== | ||
אמנם '''ר"י''' חולק על זה וסובר שכיון שכאן אי אפשר לטעון ללוקח, כיון ששטענת המוכר 'ממך קניתיה' מתקבלת בגלל מיגו שיכל לטעון 'לא היו דברים מעולם', והרי טענה זו שלא היו דברים מעולם, לא היה הלוקח מעכב אותה, ולכן אין סיבה לטעון ללוקח טענת ממך קניתיה יותר מאשר טענת לא היו דברים מעולם, וטענת לא היו דברים מעולם אינה מועילה ללוקח שהרי מודה הוא שהמערער הוא המרא קמא. | אמנם '''ר"י''' חולק על זה וסובר שכיון שכאן אי אפשר לטעון ללוקח, כיון ששטענת המוכר 'ממך קניתיה' מתקבלת בגלל מיגו שיכל לטעון 'לא היו דברים מעולם', והרי טענה זו שלא היו דברים מעולם, לא היה הלוקח מעכב אותה, ולכן אין סיבה לטעון ללוקח טענת ממך קניתיה יותר מאשר טענת לא היו דברים מעולם, וטענת לא היו דברים מעולם אינה מועילה ללוקח שהרי מודה הוא שהמערער הוא המרא קמא. | ||
===דעת הרשב"ם=== | |||
ה'''רשב"ם''' (ל ב ד"ה אמר ליה) כתב שכיון שאין למחזיק חזקת ג' שנים אפילו אם באו עדים שהחזיק בה המוכר יום אחד אינו מועיל. ולכאורה דבריו הם כדעת ר"י בתוספות. | |||
כך למד גם הרמב"ן בדעתו, וביאר (ד"ה ונראה שדעתו) שלא שייך כאן טענינן ללוקח כיון שהמחזיק הודה שהמערער הוא מרא קמא, ממילא אין למוכר מיגו דלא היו דברים מעולם, ולכן אין לו נאמנות גם בטענת 'מינך זבניתיה', ואיך נטען אותה ללוקח. | |||
אמנם ה'''ש"ך''' כתב (יג) בדעת הרשב"ם שדעתו היא שאפילו בלא חזקת ג' שנים מועילה עדות שדר בה המוכר יום אחד, אמנם זהו בתנאי שיטען 'קמי דידי זבנה מינך'. ודייק הש"ך את דבריו מסוף דברי הרשב"ם (ד"ה אמר ליה) שכתב שאם אין הלוקח יודע אם המוכר לקח את הקרקע או לא אינו מועיל כלום, משמע דווקא מפני שאינו יודע, אבל אם היה יודע כגון שטוען 'קמי דידי' היה נאמן. ומה שכתב הרשב"ם 'מאחר שזה לא החזיק ג' שנים' דמשמע שדווקא מפני זה אינו מועילה עדות דחד יומא, כתב הש"ך שזהו דווקא היכא שיש עדי מרא קמא כגון בעובדא דקשתא בעיליתא, אבל הכא שהכל הוא על פי הודאתו מהני ליה מיגו. | |||
==שאלת הראשונים בסוגיה== | ==שאלת הראשונים בסוגיה== | ||