הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"

אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור.  

<BR/>ר' יהודה אומר לעומת זאת חולק ואומר, שאפילו נתכוון ללקט תאנים שחורות ועלה בידו תאנים לבנות, גם בדבר זה נחלקו, שר' אליעזר מחייב ור' יהודה פוטר. להלן יתבאר בגמרא פירוש מחלוקת זו, יש להעיר שדברי ר' יהודה מוסיפים מקרה נוסף, שעד כה התנאים דיברו על מצב שבו האדם יודע שחטא אך לא יודע במה חטא (בין אם אינו יודע באיזה חפץ או אפילו איזו עבירה עשה), וזה אינו ענין למתעסק לכאורה. אך לפי ר' יהודה יוצא שיש מחלוקת נוספת שהיא קשורה כבר לדין מתעסק, שגם אדם שיודע במה חטא אלא שלא נתכוון לזה החטא, גם בזה נחלקו התנאים.

<BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שהתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב.

<BR/>אמנם בפשטות ניתן לחלק שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר.

<BR/>על מימרא זו מקשה הגמרא ממשנתינו