הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,527 בתים ,  14:13, 13 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
ובמקום אחר כתבו '''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) באופן קצת אחר, ששמואל דיבר גם על סוג המתעסק שעליו דיבר ר' אליעזר, והראיה שהגמרא תירצה מדבריו את דברי ר' אליעזר, אלא ששמואל כולל בטעמו סוג נוסף של מתעסק שהוא מטעם 'מלאכת מחשבת', וכדלהלן.
ובמקום אחר כתבו '''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) באופן קצת אחר, ששמואל דיבר גם על סוג המתעסק שעליו דיבר ר' אליעזר, והראיה שהגמרא תירצה מדבריו את דברי ר' אליעזר, אלא ששמואל כולל בטעמו סוג נוסף של מתעסק שהוא מטעם 'מלאכת מחשבת', וכדלהלן.


אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור.  
אמנם לפי הגירסה שלפנינו בדפוס וילנא [https://bavli.genizah.org/Global/homepage?lan=heb&isPartial=False&isDoubleLogin=False&TractateID=0&DafID=0 (וכן הוא בדפוס ונציא ר"פ-רפ"ג ובכת"י אוקספורד 2673)] לא גרסינן 'אלא', מפני שכל דברי שמואל הם חלק מן השאלה - במה פטר ר' אליעזר הרי בחלבים ועריות חייב ואילו למתעסק בשבת אין צורך בפסוק, שהרי כבר אמר שמואל שאין בזה מלאכת מחשבת וגם בלא הפסוק פטור, וכן גרס ב'''ברכת הזבח'''.  
<BR/>לגירסה זו יוצא מתשובת הגמרא שר' אליעזר ושמואל דברו על שני פטורים שונים במתעסק, שמתעסק שפטר בו ר' אליעזר הוא בכגון אביי ורבא, ואילו שמואל פטר מתעסק אחר ומטעם אחר, וכמו שיתבאר להלן.
<BR/>לגירסה זו יוצא מתשובת הגמרא שר' אליעזר ושמואל דברו על שני פטורים שונים במתעסק, שמתעסק שפטר בו ר' אליעזר הוא בכגון אביי ורבא, ואילו שמואל פטר מתעסק אחר ומטעם אחר, וכמו שיתבאר להלן.


שורה 60: שורה 60:
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה.
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה.
<BR/>לדעת ר' שמעון שזורי ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דבר שהוא משום שם אחד, כלומר שיודע איזו מלאכה או עבירה עשה אלא שאינו יודע באיזה חפץ עשה זאת, שבזה לכולי עלמא חייב. אבל מחלוקתם היא בשני שמות, כלומר שאינו יודע איזו עבירה עשה וכפי שיתבאר להלן.
<BR/>לדעת ר' שמעון שזורי ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דבר שהוא משום שם אחד, כלומר שיודע איזו מלאכה או עבירה עשה אלא שאינו יודע באיזה חפץ עשה זאת, שבזה לכולי עלמא חייב. אבל מחלוקתם היא בשני שמות, כלומר שאינו יודע איזו עבירה עשה וכפי שיתבאר להלן.
<BR/>ר' יהודה אומר לעומת זאת חולק ואומר, שאפילו נתכוון ללקט תאנים שחורות ועלה בידו תאנים לבנות, גם בדבר זה נחלקו, שר' אליעזר מחייב ור' יהודה פוטר. להלן יתבאר בגמרא פירוש מחלוקת זו, יש להעיר שדברי ר' יהודה מוסיפים מקרה נוסף, שעד כה התנאים דיברו על מצב שבו האדם יודע שחטא אך לא יודע במה חטא (בין אם אינו יודע באיזה חפץ או אפילו איזו עבירה עשה), וזה אינו ענין למתעסק לכאורה. אך לפי ר' יהודה יוצא שיש מחלוקת נוספת שהיא קשורה כבר לדין מתעסק, שגם אדם שיודע במה חטא אלא שלא נתכוון לזה החטא, גם בזה נחלקו התנאים.
<BR/>ר' יהודה אומר לעומת זאת חולק ואומר, שאפילו נתכוון ללקט תאנים שחורות ועלה בידו תאנים לבנות, גם בדבר זה נחלקו, שר' אליעזר מחייב ור' יהודה פוטר. להלן יתבאר בגמרא פירוש מחלוקת זו, אך יש להעיר שדברי ר' יהודה מוסיפים קומה נוספת, שאם עד כה התנאים דיברו על מצב שבו האדם יודע שחטא אך לא יודע במה חטא (בין אם אינו יודע באיזה חפץ או אפילו איזו עבירה עשה), וזה אינו ענין למתעסק לכאורה, הרי שלפי ר' יהודה יוצא שיש מחלוקת נוספת שהיא קשורה כבר לדין מתעסק, שגם אדם שיודע במה חטא אלא שלא נתכוון לזה החטא, גם בזה נחלקו התנאים.
<BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שהתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב.
<BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שמתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב.
<BR/>אמנם בפשטות ניתן לחלק שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר.
ובפשטות ניתן לחלק ולומר שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר.
<BR/>על כל פנים צריך עוד לבאר את הקשר שמקשר ר' יהודה בין הדברים, שלכאורה אינם מוכרחים להיות קשורים אחד לשני. שעקרונית יכול ר' אליעזר להחמיר במציאות שאדם חטא ואינו יודע במה חטא, כיוון שסוף סוף עשה את מה שנתכוון לעשות, ולעומת זאת יקל יותר במתעסק לפי שלא נתכוון לזו הפעולה. וכן ר' יהושע אפשר שיקל במציאות שאדם אינו יודע במה חטא, לפי שממעטים מ'אשר חטא בה' עד שידע במה חטא, ואילו במתעסק יחמיר כיוון שסוף סוף יודע הוא במה חטא, אף שלא נתכוון לזו הפעולה.


מסיימת המשנה במשפט סתום 'אמר ר' שמעון (ויש גורסים ר' יהודה) תמיהני אם פטר בה ר' יהושע, אם כן למה נאמר "אשר חטא בה" פרט למתעסק'. ולהלן יתבאר.
מסיימת המשנה במשפט סתום 'אמר ר' שמעון (ויש גורסים ר' יהודה) תמיהני אם פטר בה ר' יהושע, אם כן למה נאמר "אשר חטא בה" פרט למתעסק'. ולהלן יתבאר.
שורה 68: שורה 69:
===בירור מימרא דשמואל והיחס בין מחלוקת התנאים לבין דבריו===
===בירור מימרא דשמואל והיחס בין מחלוקת התנאים לבין דבריו===
ה'''גמרא''' (כריתות יט ב) מביאה מימרא דשמואל שנזכרה לעיל, שהמתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה, ואילו המתעסק בשבת פטור שמלאכת מחשבת אסרה תורה.  
ה'''גמרא''' (כריתות יט ב) מביאה מימרא דשמואל שנזכרה לעיל, שהמתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה, ואילו המתעסק בשבת פטור שמלאכת מחשבת אסרה תורה.  
<BR/>על מימרא זו מקשה הגמרא ממשנתינו
<BR/>על מימרא זו מקשה הגמרא ממשנתינו מדברי ר' יהודה, שבדבריו רואים שמתעסק חייב, ואף לפי ר' יהושע אינו פטור אלא כשנתכוון לתאנים ועלו בידו ענבים או שחורות ולבנות, אבל אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו לבנות אחרות, גם הוא מודה שחייב, דזה אינו חשיב מתעסק.
<BR/>מתרצת הגמרא שר' יהודה לא פטר אלא בכגון ש'אבד מלקט מליבו', כלומר שנתכוון ללקט ענבים, ושכח וסבר שהוא רוצה תאנים וליקט בטעות ענבים כמתעסק, שבזה ר' אליעזר מחייב שהרי סוף סוף נעשתה מחשבתו, ואילו ר' יהושע פוטר כיון שלא נעשתה כוונתו ומחשבתו.
 
העולה מדברי הגמרא הללו, שמה שפטר שמואל מתעסק הוא אפילו בכגון שנתכוון ללקט תאנים וליקט תאנים, כלומר שנתכוון ללקט פירות בשבת (אלא שהיה שוגג בזה כגון שלא ידע ששבת או שלא ידע שאסור), אלא שלא נתכוון למה שעלתה בידו, הרי זה חשיב כשני שמות ופטור. וזה אפילו לר' אליעזר. מכאן הוכיחו התוספות שמתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור, שאין זו מלאכת מחשבת, וזה דלא כרש"י, שמדוייק בדבריו לחיוב.
<BR/>ליישוב שיטת רש"י כתב בספר '''מגיני שלמה''' (שבת עב ב) שבאמת רבא ואביי לא סוברים להא דשמואל, ואין להם פטור במתעסק מטעם מלאכת מחשבת. ואף מה שתירצה הגמרא לשמואל את דברי ר' יהודה שמדובר ב'אבד מלקט מליבו' אין אביי ורבא מודים לזה, אלא מבארים דבריו כשפשוטם שדווקא אם נתכוון ללקט לבנות ועלו בידו שחורות בזה פטור מכח הפסוק, ולית להו כלל פטורא דמלאכת מחשבת.
ובאופן נוסף כתב שם (ד"ה ואפשר לומר) שאפשר שמודים אביי ורבא לשמואל לפטור מתעסק מטעם מלאכת מחשבת אך רק בשני מינים, כגון שנתכוון לזה ועלתה בידו אחרת, אבל אם נתכוון לאותו דבר, כגון שנתכוון לחתוך תאנים ועלו בידו תאנים חייב. וגם בזה מתבארים דברי ר' יהודה כפשוטם שפטור דווקא משחורות ללבנות וכד', אך מטעם מלאכת מחשבת ולא מכח הפסוק.


[[קטגוריה:שבת עב:]]
[[קטגוריה:שבת עב:]]

תפריט ניווט