9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 46: | שורה 46: | ||
לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה, שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת). | לשיטה זו הסכימו רוב הראשונים. כן כתבו ה'''תוספות''' בכמה מקומות (סנהדרין סב ב ד"ה להגביה, שבועות יט א ד"ה פרט, כריתות יט ב ד"ה לשון) וכן כתבו ה'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון), ה'''ר"ן''' (עב ב ד"ה נתכון), ה'''ריטב"א''' (עב ב ד"ה איתמר) וה'''מאירי''' (שבת עג א ד"ה במסכת). | ||
===== | =====סיכום מחלוקת הראשונים וביאורי האחרונים===== | ||
לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים: | ||
*נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב כיון שבפועל לאו מתעסק הוא שהרי חתך את מה שרצה לחתוך, ולשאר ראשונים פטור דסוף סוף כוונתו להיתר. | *נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב כיון שבפועל לאו מתעסק הוא שהרי חתך את מה שרצה לחתוך, ולשאר ראשונים פטור דסוף סוף כוונתו להיתר. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
===קושיית התוספות בשבועות=== | ===קושיית התוספות בשבועות=== | ||
אמנם על דברי שמואל כשלעצמם מקשים ה'''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) וכן ה'''פני יהושע''' (עב ב ד"ה ומתוך) דקשיא רישא אסיפא, שאם מתעסק חייב רק מפני שנהנה משמע דבעלמא כשאין לו הנאה פטור, אבל מסיפא דדבריו מדוייק שדווקא בשבת פטור מפני שמלאכת מחשבת אסרה התורה, אך בשאר דברים אף שאין לו הנאה חייב במתעסק. | אמנם על דברי שמואל כשלעצמם מקשים ה'''תוספות''' (שבועות יט א ד"ה פרט) וכן ה'''פני יהושע''' (עב ב ד"ה ומתוך) דקשיא רישא אסיפא, שאם מתעסק חייב רק מפני שנהנה משמע דבעלמא כשאין לו הנאה פטור, אבל מסיפא דדבריו מדוייק שדווקא בשבת פטור מפני שמלאכת מחשבת אסרה התורה, אך בשאר דברים אף שאין לו הנאה חייב במתעסק. | ||
==מחלוקת ר' שמעון ור' שמעון שזורי עם ר' יהודה== | |||
ה'''משנה''' (כריתות ד ג) מביאה מחלוקת תנאים נוספת בדבר הסבר המחלוקת הראשונה. | |||
<BR/>לדעת ר' שמעון שזורי ור' שמעון לא נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע על דבר שהוא משום שם אחד, כלומר שיודע איזו מלאכה או עבירה עשה אלא שאינו יודע באיזה חפץ עשה זאת, שבזה לכולי עלמא חייב. אבל מחלוקתם היא בשני שמות, כלומר שאינו יודע איזו עבירה עשה וכפי שיתבאר להלן. | |||
<BR/>ר' יהודה אומר לעומת זאת חולק ואומר, שאפילו נתכוון ללקט תאנים שחורות ועלה בידו תאנים לבנות, גם בדבר זה נחלקו, שר' אליעזר מחייב ור' יהודה פוטר. להלן יתבאר בגמרא פירוש מחלוקת זו, יש להעיר שדברי ר' יהודה מוסיפים מקרה נוסף, שעד כה התנאים דיברו על מצב שבו האדם יודע שחטא אך לא יודע במה חטא (בין אם אינו יודע באיזה חפץ או אפילו איזו עבירה עשה), וזה אינו ענין למתעסק לכאורה. אך לפי ר' יהודה יוצא שיש מחלוקת נוספת שהיא קשורה כבר לדין מתעסק, שגם אדם שיודע במה חטא אלא שלא נתכוון לזה החטא, גם בזה נחלקו התנאים. | |||
<BR/>ולפי מה שהתבאר לעיל שר' אליעזר מודה שמתעסק פטור, שכן מפורש בברייתא, צריך לומר שהתעסק שאיירי ביה ר' יהודה הכא, אינו אותו סוג מתעסק שלעיל, שהרי כאן ר' אליעזר מחייב. | |||
<BR/>אמנם בפשטות ניתן לחלק שר' אליעזר דיבר על מציאות שהתעסק בעבירה אחת ועלתה בידו עבירה אחרת, כגון שחשב שבא על אחותו ועלתה בידו אשתו נידה, או שעשה מלאכה בשבת לדעתו, ונמצא שהיה זה יום הכיפורים. לעומת זאת ר' יהודה מדבר על מציאות שעשה את אותה עבירה שליקט פירות בשבת, אלא שחשב שעושה כן בענבים ונמצאו תאנים, בזה ר' אליעזר מחייב ור' יהושע פוטר. | |||
מסיימת המשנה במשפט סתום 'אמר ר' שמעון (ויש גורסים ר' יהודה) תמיהני אם פטר בה ר' יהושע, אם כן למה נאמר "אשר חטא בה" פרט למתעסק'. ולהלן יתבאר. | |||
===בירור מימרא דשמואל והיחס בין מחלוקת התנאים לבין דבריו=== | |||
ה'''גמרא''' (כריתות יט ב) מביאה מימרא דשמואל שנזכרה לעיל, שהמתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה, ואילו המתעסק בשבת פטור שמלאכת מחשבת אסרה תורה. | |||
<BR/>על מימרא זו מקשה הגמרא ממשנתינו | |||
[[קטגוריה:שבת עב:]] | [[קטגוריה:שבת עב:]] | ||