הבדלים בין גרסאות בדף "מתעסק"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,821 בתים ,  13:11, 10 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
מ
שורה 23: שורה 23:
====מחלוקת הראשונים====
====מחלוקת הראשונים====
=====שיטת רש"י=====
=====שיטת רש"י=====
'''רש"י''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הסביר בדברי אביי שהתכוון להגביה את התלוש וחתך את מחובר, הוא כגון שנפל סכין בין הערוגות וכשהגביהו חתך את הערוגה. כלומר מבין רש"י שמדובר שפטור דמתעסק הוא דווקא במתעסק בדבר אחד ועשה עבירה בדבר אחר, וכן הוא להדיא בהמשך דבריו (ד"ה וחתך). ולפי זה יש לבאר גם בדברי רבא שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, היינו שנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר, אך אם נתכוון לחתוך את התלוש וחתכו ולאחר מכן נוכח לדעת שמחובר היה חייב, דזה לא חשיב מתעסק וכמו שכתב להדיא רש"י עצמו במקום אחר (שבועות יט א ד"ה פרט למתעסק).  
'''רש"י''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין) הסביר בדברי אביי שהתכוון להגביה את התלוש וחתך את מחובר, הוא כגון שנפל סכין בין הערוגות וכשהגביהו חתך את הערוגה. כלומר מבין רש"י שמדובר שפטור דמתעסק הוא דווקא במתעסק בדבר אחד ועשה עבירה בדבר אחר, וכן הוא להדיא בהמשך דבריו (ד"ה וחתך). ולפי זה יש לבאר גם בדברי רבא שנתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, היינו שנתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר, אך אם נתכוון לחתוך את התלוש וחתכו ולאחר מכן נוכח לדעת שמחובר היה, לא פטור מטעם מתעסק, וכן כתב להדיא רש"י עצמו במקום אחר (שבועות יט א ד"ה פרט למתעסק).  
<BR/>וכן אם נתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר, יהיה חייב לפי רש"י, דדווקא כשעסוק במלאכת היתר ועלתה בידו איסור פטור. כן למדו הראשונים בדבריו, כמבואר ב'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין, כריתות יט ב ד"ה לשון, שבועות יט א ד"ה פרט) וב'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון).  
<BR/>וכן אם נתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר, יהיה חייב לפי רש"י, דדווקא כשעסוק במלאכת היתר ועלתה בידו איסור פטור. כן למדו הראשונים בדבריו, כמבואר ב'''תוספות''' (שבת עב ב ד"ה נתכוין, כריתות יט ב ד"ה לשון, שבועות יט א ד"ה פרט) וב'''רמב"ן''' (שבת עב ב ד"ה נתכוון).  


שורה 39: שורה 39:
מכח קושיות אלו העלה רבנו תם שדין מתעסק הפוטר מחיוב חטאת הוא אפילו כנתעסק במלאכת חיוב אלא שעלתה בידו מלאכת חיוב אחרת, כגון שנתכוון לחתוך את זו וחתך את זו פטור. ולפי זה דברי אביי ורבא יתבארו באותו דבר עצמו, כלומר שבא להגביה או לחתוך את התלוש (כל חד כדאית ליה) ועלה בידו לחתוך את המחובר פטור, שדווקא מפני שעשה פעולה בדבר שאליו נתכוון בזה צריך שתהיה כוונתו למלאכת היתר. אך אם עשה פעולה בדבר אחר, אפילו היתה כוונתו למלאכת איסור, שנתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר פטור.
מכח קושיות אלו העלה רבנו תם שדין מתעסק הפוטר מחיוב חטאת הוא אפילו כנתעסק במלאכת חיוב אלא שעלתה בידו מלאכת חיוב אחרת, כגון שנתכוון לחתוך את זו וחתך את זו פטור. ולפי זה דברי אביי ורבא יתבארו באותו דבר עצמו, כלומר שבא להגביה או לחתוך את התלוש (כל חד כדאית ליה) ועלה בידו לחתוך את המחובר פטור, שדווקא מפני שעשה פעולה בדבר שאליו נתכוון בזה צריך שתהיה כוונתו למלאכת היתר. אך אם עשה פעולה בדבר אחר, אפילו היתה כוונתו למלאכת איסור, שנתכוון לחתוך את המחובר וחתך מחובר אחר פטור.
<BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן כנגד רש"י.
<BR/>וכן הוכיחו תוספות מהמשך הסוגיה שאמרה שוגג בלא מתכוון כגון שסבור שומן ואכלו, והיינו נתכוון לחתיכה זו וסבור שהיא שומן ואכלה, והיינו שמתעסק באותה חתיכה. ראיה זו מובאת גם ברמב"ן ובר"ן כנגד רש"י.
=====הסבר מחלוקת הראשונים=====
לפי מה שנתבאר עולה שנחלקו רש"י ושאר ראשונים בשני מקרים:
*נתכוון לחתוך את התלוש ונתברר שהוא מחובר, לפי רש"י חייב דלאו מתעסק בדבר היתר הוא ולשאר ראשונים פטור דסוף סוף כוונתו להיתר.
*נתכוון לחתוך את המחובר ועלה בידו לחתוך מחובר אחר, לרש"י חייב דמתעסק באיסור הוא, ולשאר ראשונים פטור דלא נתקיימה מחשבתו.
אמנם נראה שרש"י הוכרח לפרש כן לפי שדברי אביי ורבא באו להסביר את הגדרת מתעסק אליבא דר' אליעזר, שר' אליעזר פטר ממיעוט הפסוק 'אשר חטא בה'. ובדברי ר' אליעזר ודאי אי אפשר לפרש שבנתכוון לחתוך את זה וחתך את זה פטור, שהרי ממאי נפשך חייב חטאת ולא גרע מעבר עבירה ואינו יודע איזו עבר. אלא ודאי ר' אליעזר בכהאי גוונא יחייב חטאת. אמנם לזה גם רבנו תם וסייעתו חייבים להסכים, אלא שהם סבורים שאף שבדברי אביי ורבא לא כלול פטור זה, אך בדברי שמואל דלול פטור זה מטעם שאין זה מלאכת מחשבת. אבל רש"י לשיטתיה אזיל, שהוא פירש הגמרא לפי הגירסה שממנה עולה שר' אליעזר ושמואל פליגי, וממילא דברי אביי ורבא באו לבאר את דברי ר' אליעזר בלבד ומטעם הפטור של מתעסק, ובזה ודאי אי אפשר לכלול בדבריהם את הפטור שמתכוון לחתוך את זה וחתך את זה.


===היחס בין מימרא דשמואל לאביי ורבא===
===היחס בין מימרא דשמואל לאביי ורבא===

תפריט ניווט