9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ||
ה'''גמרא''' (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו ב'''תוספתא''' (ב ב). | ה'''גמרא''' (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו ב'''תוספתא''' (ב ב). | ||
<BR/> | <BR/>ארעה פירושים יש באמוראים לברייתא זו: | ||
*עולא אומר שפסל היוצא מן הסוכה הן קנים מן הסכך היוצאים לאחורי הסוכה, ומדובר בשיש ג' דפנות גם סביב הפסל ויש בהם שיעור סוכה וצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל שאף שהדפנות נעשו לשם הסוכה שבפנים ולא לסוכה שבחוץ, אפילו הכי גם מה שתחת הפסל היא סוכה כשירה. | *עולא אומר שפסל היוצא מן הסוכה הן קנים מן הסכך היוצאים לאחורי הסוכה, ומדובר בשיש ג' דפנות גם סביב הפסל ויש בהם שיעור סוכה וצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל שאף שהדפנות נעשו לשם הסוכה שבפנים ולא לסוכה שבחוץ, אפילו הכי גם מה שתחת הפסל היא סוכה כשירה. | ||
*רבה ורב יוסף מבארים שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, כלומר שהסכך ממשיך ויוצא מפתח הסוכה מן הצד שאין בו דופן, | *רבה ורב יוסף מבארים בברייתא שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, כלומר שהסכך ממשיך ויוצא מפתח הסוכה מן הצד שאין בו דופן, ועם הסכך לא נמשכות שתי דפנות אלא רק דופן אחת בלבד, והו"א שכיון שאין בה הכשר סוכה, אי אפשר לשבת תחת הסכך שנמשך עימה, קמ"ל דשרי (ולהלן יתבאר). | ||
*רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן | *רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן מסביר שמדובר בסוכה שצילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה, והו"א שייפסל אותו החלק שבו החמה מרובה על הצל, קמ"ל דגם שם מותר והוי סוכה כשרה. ומסבירה הגמרא שלפי פירוש זה יש לבאר את לשון הברייתא 'היוצא מן הסוכה' שהכוונה שיוצא מהכשר סוכה, כלומר שאינו מסוכך כהלכה. | ||
*רבי אושעיא | *רבי אושעיא מפרש שמדובר בסכך פסול פחות משלושה טפחים בסוכה שכל גדלה ז' על ז' טפחים, והו"א שלא יהיה אפשר לישון תחת הסכך הפסול, וקמ"ל דנידון כסוכה ואף מותר לישון תחתיו. ולפי זה הכוונה שיוצא מתורת סוכה, כלומר שאין פה כלל סכך ואעפ"כ נידון כסוכה. | ||
ה'''רי"ף''' לא הזכיר כלל את הברייתא הזו ולא את פירושי האמוראים, אך העיר על זה '''בעל המאור''' (ט א) וכתב שאעפ"כ נכונה היא להלכה על כל ארבעת הפירושים שלה, לפי שלא פליגי אהדדי. וכן כתבו עוד ראשונים שכל הפירושים נכונים להלכה (כן הוא ב'''בעל המאור''' (ט א), ב'''רא"ש''' (א לה), ב'''ריטב"א''' ועוד), וכן עולה מדברי | ה'''רי"ף''' לא הזכיר כלל את הברייתא הזו ולא את פירושי האמוראים, אך העיר על זה '''בעל המאור''' (ט א) וכתב שאעפ"כ נכונה היא להלכה על כל ארבעת הפירושים שלה, לפי שלא פליגי אהדדי. וכן כתבו עוד ראשונים שכל הפירושים נכונים להלכה (כן הוא ב'''בעל המאור''' (ט א), ב'''רא"ש''' (א לה), ב'''ריטב"א''' ועוד), וכן עולה מדברי הפוסקים וכלדהלן. | ||
==פירוש רבה ורב יוסף== | ==פירוש רבה ורב יוסף== | ||
רבה ורב יוסף ביארו שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, | רבה ורב יוסף ביארו שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה כאשר רק דופן אחת נמשכת עמהם, והסבירו שחידוש הברייתא הוא שאף על פי שאין בה הכשר סוכה, אפילו הכי כשרה. אמנם לא מובן מתוך הגמרא מה כוונתם 'שאין בה הכשר סוכה', וביותר קשה שהרי סוף סוף יש כאן ג' דפנות וסכך כשר וקיימא לן שבדפנות די שיהיו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ולכתחילה סגי בהכי, ואם כן מה חידשה הברייתא אליבא דרבה ורב יוסף. | ||
===דברי רש"י וביאורי המפרשים=== | ===דברי רש"י וביאורי המפרשים=== | ||
'''רש"י''' (ד"ה מהו דתימא) | '''רש"י''' (ד"ה מהו דתימא) הרגיש בדבר וכתב לבאר שההו"א של הגמרא היא שכיון שדופן אחת לא נמשכת עם הסכך, מוכח שמילתא בפני עצמה היא והרי אין בה ז' טפחים להכשר סוכה, קמ"ל שעל כל פנים נחשבת היא לחלק מן הסוכה והוי כשנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח, שאפילו שהדופן טפח לא נמשכת לאורך כל הסוכה אפילו הכי כשרה. | ||
ה'''מהרש"א''' התקשה בדברי רש"י, שאם מדובר שבפסל עצמו אין ז' טפחים, לא מובן למה ייפסל והרי סוף סוף בסוכה יש ז' טפחים ואם כן יתכשר הפסל מכח הסוכה, ואם כוונתו לומר שבסוכה עצמה אין ז' טפחים ללא הפסל, לא משמע כן בדברי הרא"ש, שביאר שכל ההו"א של הגמרא היא רק בסוכה שהמשיך את דפנותיה מעבר לז' טפחים, כלומר שעשה סוכה גדולה ובזה וגילה דעתו שלא ניחא לו בסוכה קטנה ולכן הו"א דפסול, וכדלהלן בדברי הרא"ש. | |||
<BR/>לכן כתב ה'''מהרש"א''' לבאר שבאמת כוונת רש"י על הפסל עצמו שאין לו הכשר סוכה, אך לא שאין בסכך ז' טפחים אלא שאין לפסל ג' דפנות וזו כוונת הגמרא שאין בה הכשר סוכה, ולכן הוה אמינא דפסול וקמ"ל דעל כל פנים נכשר הוא מכח הסוכה עצמה שהיא כשרה. וראה להלן בשיטת הרא"ש. | |||
בדברי המהרש"א מבואר שלמד ברש"י כפירוש הרא"ש שמדובר בסוכה גדולה, אמנם יש שלמדו שרש"י הוא פירוש נפרד מהרא"ש. כן מתבאר מתוך דברי ה'''בית חדש''' (אורח חיים תרלא ז) שרש"י מפרש שכוונת הגמרא לומר שמדובר בסוכה קטנה ובסוכה עצמה אין הכשר סוכה ולא בפסל, וסד"א דהפסל בפני עצמו הוא עומד ואינו מועיל להצטרף לשיעור על מנת להכשיר סוכה, קמ"ל שמועיל להצטרף. | |||
<BR/>כדברי הב"ח כתב מעצמו גם הגר"י עטלינגר ב'''ערוך לנר''' (סוכה ד א) שמדובר שאין בסוכה עצמה ז' טפחים והו"א דלא יצטרף הפסל עימה להכשירה, קמ"ל דמצטרף ומכשיר את הסוכה כולה. לפירוש זה מדוייק לשון הגמרא 'שאין בה הכשר סוכה' משמע בסוכה ולא בפסל. | |||
ב'''מרומי שדה''' כתב (יט א בד"ה רש"י) שחידושו של רש"י הוא לומר שאפילו אם אין דפנות כלל סביב הפסל, מועיל מדין פסל היוצא מן הסוכה. | |||
===שיטת הרא"ש והטור=== | ===שיטת הרא"ש והטור=== | ||