9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול כלכלה כשאבן בתוכה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 82: | שורה 82: | ||
==טלטול הכלכלה לצורך מקומה== | ==טלטול הכלכלה לצורך מקומה== | ||
הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת | הקשה ה'''רשב"א''' (קמב א ש"ה האי) למה לא אמרה הגמרא שהמשנה מדברת בשוכח דלא הוי הכלכלה בסיס ובשצריך למקומה של הכלכלה, והשתא אין צורך להעמיד בכלכלה מלאה פירות או באבן שנעשית דופן. ותירץ שכל המשנה עוסקת בשאינו צריך למקומה, דומיא דאבן שעל פי החבית ומעות שעל הכר, שאם היה צריך למקומה היה מותר לטלטלן אף בלא ניעור, וכן הוא לגבי [[נוטל אדם את בנו]] שלא מדובר לצורך מקומו של בן אלא לגעגעו. וכן הביא ב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה והא) משמו. | ||
מתוך | מתוך דבריהם מבואר שבצריך למקומה של כלכלה מותר לטלטלה להדיא אף שהאבן בתוכה בלא פירות. אמנם זהו דווקא בשוכח, אבל במניח נעשית הכלכלה בסיס לדבר האסור. | ||
אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד. | אמנם בתירוץ אחר כתב ה'''ריטב"א''' שם שדווקא כאשר האיסור הוא דבר חשוב, כגון מעות, מותר לטלטלם אגב הכר לצורך מקום הכר, שיש בהם חשש אם ינענען. מה שאין כן באבן שאינה חשובה היא אין להתיר בטלטול גמור אלא בנענוע בלבד. | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו. | ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו. | ||
<BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא. וכן הכריע למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שט ג). מדבריהם משמע שדווקא בכלכלה מלאה פירות מותר לצורך מקומו, והקילו בזה שלא יצטרך לנער, אבל בכלכלה בלא פירות שרק אבן בתוכה, אסור אף לצורך מקומו. | <BR/>גם מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה ומשמע) כתב שאף בפירות שאינם מיטנפים, אם צריך הוא למקום הכלכלה מותר לטלטלה כמות שהיא. וכן הכריע למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שט ג). מדבריהם משמע שדווקא בכלכלה מלאה פירות מותר לצורך מקומו, והקילו בזה שלא יצטרך לנער, אבל בכלכלה בלא פירות שרק אבן בתוכה, אסור אף לצורך מקומו. אמנם זהו מפני שהם מדברים בכלכלה שנעשית בסיס לאבן, דהיינו במניח, ולכן בעינן פירות, דלא"ה הוי בסיס לדבר האסור ואסור אף לצורך מקומו. אך בשוכח האבן בכלכלה, נראה שמותר לצורך מקומו אף בלא פירות וכדברי הריטב"א. | ||
<BR/> | <BR/>ב'''לבושי שרד''' כתב שטעם ההיתר בלצורך מקומו הוא שאם נצריכו לנער, שמא יפול האבן למקום שצריך לו, ולכן התירו אף בלא ניעור, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יב). | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||