הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול כלכלה כשאבן בתוכה"

'''תוספות''' (ד"ה ונשדינהו וד"ה הכא) תירצו שדווקא כאשר התרומה הטהורה מונחת בכלי קטן בפני עצמה ויכול ליטלה בפני עצמה ולהניחה על גבי קרקע. אבל הכא הפירות מונחות יחד עם האבן בלא שום כלי, ובכהאי גוונא אף בתרומה לא אמרינן שיטול את הטהורה ויניח את הטמאה, וכן כתבו ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא) וה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה אמר רב חסדא).

===האם לפי מסקנת הגמרא מדובר בכלכלה מלאה פירות===

ב'''רש"י''' (ד"ה מליאה פירות) משמע שבעינן שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור, דומיא דפירות שהן עיקר ביחס לאבן. אמנם ה'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה הכא) כתב להדיא שאפילו במידי דעלמא, כלומר היתר אחר שאינו פירות, מותר לטלטל אגבו את האבן, כל שכן הכא שהפירות הם עיקר. מדבריו מבואר שאין צורך שיהיה ההיתר חשוב יותר מן האיסור על מנת להתיר את הבסיס.

ה'''רמב"ם''' (שבת כה טז) העתיק להלכה דין זה של טלטול כלכלה ואבן בתוכה, אלא שבתחילה כתב את מסקנת הגמרא שאם נעשית האבן דופן לכלכלה מותר לטלטלה, ולאחר מכן כתב שאם הכלכלה מלאה פירות ויש אבן בתוך הפירות, אם אינו יכול לנער את הפירות כגון שעלולים הם להיטנף, מותר לטלטל את הכלכלה על פירותיה והאבן שבה, שבמקום הפסד לא גזרו.

<BR/>וב'''ריטב"א''' (קמב א ד"ה ולישדינהו) מבואר שתירוץ רב חייא בר אשי שנעשית האבן דופן הוא רק לרווחא דמילתא כדי להעמיד אף בפירות שאינן מיטנפים, אך תירוץ הגמרא הראשון שהעמידה בפירות המיטנפים נכון הוא גם למסקנה. ודבריו הם להדיא כהרמב"ם והטור.

ב'''מגיד משנה''' כתב לתרץ שגירסה אחרת היתה לפני הרמב"ם, שהוא לא גרס את קושיית הגמרא 'ולנערינהו נעורי', אלא תירוץ רב אשי בסוף הגמרא הוא תירוץ נוסף על מה שתירצה קודם שמדובר בפירות מטונפים ואינו יכול לנערם. לכן שני התירוצים אמת, ואת שניהם פסק הרמב"ם להלכה.

<BR/>אמנם יש להעיר שלפי הסבר זה שגם רב אשי קאי על הקושייה הראשונה, יוצא שגם הסבר זה מסכים לאוקימתא שהכלכלה מלאה פירות, ולכן אין להתיר בשנעשית האבן דופן לכלכלה אלא רק כאשר יש גם פירות. אמנם ברמב"ם משמע לא כן.  

<BR/>וכתב ה'''בית יוסף''' שכתירוץ המגיד משנה ברמב"ם יש לומר גם בטור.  

ה'''בית חדש''' (אורח חיים שט ג) התקשה על תירוץ המגיד משנה, שהרי ב[[#שיטת הרמב"ם בפירוש המשניות|פירוש המשניות לרמב"ם]] מוכח להדיא שהרמב"ם כן גרס 'ולינערינהו נעורי', ואף שפירושו שם קשה ואינו כפשט הגמרא, מ"מ לענין הגירסה מוכח שכן גרס כפי שלפנינו.

<BR/>לכן כתב הב"ח לבאר בדעת הרמב"ם שהוא אינו מפרש 'לינערינהו נעורי' כפי שפירש רש"י שינער את הפירות לצד הכלי ואז ישליך האבן, אלא כוונת הגמרא שינער את הפירות החוצה אל כלי אחר או אל מקום שלא ייטנפו, ועל זה תירצה הגמרא 'אלא בכלכלה פחותה'. לפי זה עולה שכאשר אין לו כלי אחר לנערם אליו מותר לטלטל הכלכלה על האבן שבה אם הפירות שבה מיטנפים, ורק כאשר יכול לנער אותם למקום אחר הוצרכו להעמיד בכלכלה פחותה ואבן נעשית דופן.

ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה כתב בדין זה של טלטול כלכלה עם האבן שבה, שישנם ג' תנאים על מנת להתיר הטלטול:

*שיהיו בכלכלה פירות.

באמת המפרשים כתבו על דברי הרמב"ם שחזר בו בהלכות ממה שכתב בפירוש המשנה, כן כתבו ה'''בית יוסף''' (שט ד"ה ודע) וה'''בית חדש''' (שט ג).

ה'''רי"ף''' וה'''רא"ש''' השמיטו כל סוגיה זו של כלכלה ואבן, ורק העתיקו את המשנה מבלי להוסיף עליה דבר. כבר ב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף נט א ד"ה ומוקמינן) נתקשה על דבר השמטה זו.

<BR/>ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שט ד"ה כלכלה מלאה) כתב שהם גורסים כגירסתנו שתירוץ אחד יש בגמרא שמדובר באבן שנעשית דופן לכלכלה, ולא ראו צורך להעתיק אוקימתא זו, לפי שסמכו על מה שכתבו בסוגיית ה[[אבן שבקרויה]], שגם שם הדין דומה.

==טלטול הכלכלה לצורך מקומה==

ב'''שלטי גיבורים''' (נט א ב) כתב בפשיטות שלכולי עלמא אם צריך למקום הכלכלה שהפירות והאבן בתוכה, מותר לטלטלה, דומיא דתרומה טמאה וטהורה. והוסיף שמכאן יש להביא ראיה שגם [[מוקצה מחמת גופו]] שאסור לצורך גופו ומקומו, שאם הוא בכלי עם דבר היתר, אף שאינו בטל להיתר, מותר לטלטל הכלי לצורך מקומו.

[[קטגוריה:מוקצה]]