9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א; מו א; קמ ב; קנז א||שבת כה יא; כו יט|אורח חיים רעט ו; שי א}} | {{מקורות|שבת ג ו|שבת מד א; מו א; קמ ב; קנז א||שבת כה יא; כו יט|אורח חיים רעט ו; שי א}} | ||
==נר של חרס== | ==נר של חרס== | ||
ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. | ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי [[טלטול נר בשבת]]. לדעת תנא קמא מותר לטלטל בשבת רק נר חדש שלא הדליקו בו מעולם, אבל נר ישן שכבר דלק, אף שכבר כבה מבעוד יום אסור לטלטלו. לעומת זאת דעת ר' שמעון שמותר לטלטל את כל הנרות חוץ מן הנר הדולק בשבת. | ||
<BR/> | <BR/>ב'''גמרא''' (שבת מד א) מובאת ברייתא שבה מבואר שהדעה המחמירה היא דעת ר' יהודה, ושטעמו הוא משום שנר שדלק וכבה מאוס הוא, וסבירא ליה שמוקצה מחמת מיאוס אסור. | ||
<BR/>בברייתא נוספת המובאת | <BR/>בברייתא נוספת המובאת בהמשך הגמרא, אומר ר' יהודה שנר של מתכת מותר לטלטלו אם כבה קודם השבת, ולפי זה מבואר שמה שאסר במשנה הוא דווקא נר של חרס. הבדל הדין בניהם נעוץ בכך שנר של מתכת אינו מאוס ולכן כל שכבה קודם השבת מותר. אמנם סובר ר' יהודה שם שאם כבה בשבת עצמה הרי זה [[מוקצה מחמת איסור]] ואסור, ד[[מתוך שהוקצה ונאסר בין השמשות הוקצה לכל היום]], אף לאחר שכבה. | ||
===נר של נפט=== | ===נר של נפט=== | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (שבת מו א) מובאת | בהמשך ה'''גמרא''' (שבת מו א) מובאת מחלוקת אמוראים, שדעת רב יהודה היא שכל ההיתר בטלטול נר כבוי הוא דווקא בנר של שמן, אבל נר של נפט שדלק אסור. לעומת זאת רבה ורב יוסף שם מתירים לטלטל גם נר של נפט אחר שכבה. ובטעם הדבר מבואר שם בדעתם שכיון שראוי הוא לכסויי ביה מנא מותר לטלטלו. | ||
'''רש"י''' (ד"ה שרי ובד"ה אבל) פירש שמחלוקתם היא אליבא דר' שמעון, שרב יהודה סובר שגם לר' שמעון המתיר טלטול נר ישן הוא דווקא בשל שמן שעל כל פנים ראוי הוא למלאכות אחרות, אבל נר של נפט כיון שמסריח הוא אינו ראוי אלא למלאכתו ואין אסור לטלטלו. לעומת זאת דעת רבה ורב יוסף שגם נר של נפט שכבה מותר לטלטלו לפי שראוי הוא לכסויי ביה מנא, ולכן אף שמלאכתו מלאכת איסור היא, מכל מקום ראוי הוא למלאכת היתר. | '''רש"י''' (ד"ה שרי ובד"ה אבל) פירש שמחלוקתם היא אליבא דר' שמעון, שרב יהודה סובר שגם לר' שמעון המתיר טלטול נר ישן הוא דווקא בשל שמן שעל כל פנים ראוי הוא למלאכות אחרות, אבל נר של נפט כיון שמסריח הוא אינו ראוי אלא למלאכתו ואין אסור לטלטלו. לעומת זאת דעת רבה ורב יוסף שגם נר של נפט שכבה מותר לטלטלו לפי שראוי הוא לכסויי ביה מנא, ולכן אף שמלאכתו מלאכת איסור היא, מכל מקום ראוי הוא למלאכת היתר. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת כו יט) לא הלך אחר הרי"ף בזה, כי בדבריו מבואר שפסק כרב שתלאי של בשר מותר לטלטלו ושל דגים אסור לטלטלו. | ה'''רמב"ם''' (שבת כו יט) לא הלך אחר הרי"ף בזה, כי בדבריו מבואר שפסק כרב שתלאי של בשר מותר לטלטלו ושל דגים אסור לטלטלו. | ||
<BR/> | <BR/>המגיד משנה פירש בדבריו כהרשב"א (ומה שכתב 'פירשו בהלכות' טעות סופר היא וצ"ל 'פירשו בתוספות') שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי. | ||
<BR/> | <BR/>ובספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב קאפח''' (נב). ופירש הרב קאפח שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י. | ||
===פסיקת ההלכה=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
==שפוד שצלו בו בשר== | ==שפוד שצלו בו בשר== | ||
==ביאור מחלוקת התנאים במוקצה מחמת מיאוס== | ==ביאור מחלוקת התנאים במוקצה מחמת מיאוס== | ||
כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ביצה טו ב ד"ה ומכאן) שמחלוקת ר' יהודה ור' שמעון במוקצה מחמת מיאוס היא דווקא באופן שהיה מאוס בין השמשות, שלר' יהודה כיון שהקצה אותו בין השמשות, אף שעכשיו רוצה להשתמש בו ולא לחשוש למיאוסו, אינו יכול. ולדעת ר' שמעון דלית ליה מוקצה, כיון שהשתא רוצה להשתמש בו, אין הקצאת בין השמשות אוסרת עליו. ממילא יוצא שדבר שבבין השמשות לא היה מאוס, אף שבמהלך השבת נמאס, אין עליו איסור משום מוקצה, אלא אם כן אינו ראוי כלל ובטל ממנו תורת כלי, שאז לכולי עלמא אסור ואינו שייך כלל למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון. | כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ביצה טו ב ד"ה ומכאן) שמחלוקת ר' יהודה ור' שמעון במוקצה מחמת מיאוס היא דווקא באופן שהיה מאוס בין השמשות, שלר' יהודה כיון שהקצה אותו בין השמשות, אף שעכשיו רוצה להשתמש בו ולא לחשוש למיאוסו, אינו יכול. ולדעת ר' שמעון דלית ליה מוקצה, כיון שהשתא רוצה להשתמש בו, אין הקצאת בין השמשות אוסרת עליו. ממילא יוצא שדבר שבבין השמשות לא היה מאוס, אף שבמהלך השבת נמאס, אין עליו איסור משום מוקצה, אלא אם כן אינו ראוי כלל ובטל ממנו תורת כלי, שאז לכולי עלמא אסור ואינו שייך כלל למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון. | ||
==היחס לגרף של רעי== | ==היחס בין מוקצה מחמת מיאוס לגרף של רעי== | ||
{{סוגיה מורחבת|גרף של רעי}} | {{סוגיה מורחבת|גרף של רעי}} | ||