9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 54: | שורה 54: | ||
<BR/>וספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב 'קאפח''' (נב). ופירש '''הרב קאפח''' שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י. | <BR/>וספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב 'קאפח''' (נב). ופירש '''הרב קאפח''' שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י. | ||
===פסיקת ההלכה=== | |||
==שפוד שצלו בו בשר== | |||
==ביאור מחלוקת התנאים במוקצה מחמת מיאוס== | |||
כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ביצה טו ב ד"ה ומכאן) שמחלוקת ר' יהודה ור' שמעון במוקצה מחמת מיאוס היא דווקא באופן שהיה מאוס בין השמשות, שלר' יהודה כיון שהקצה אותו בין השמשות, אף שעכשיו רוצה להשתמש בו ולא לחשוש למיאוסו, אינו יכול. ולדעת ר' שמעון דלית ליה מוקצה, כיון שהשתא רוצה להשתמש בו, אין הקצאת בין השמשות אוסרת עליו. ממילא יוצא שדבר שבבין השמשות לא היה מאוס, אף שבמהלך השבת נמאס, אין עליו איסור משום מוקצה, אלא אם כן אינו ראוי כלל ובטל ממנו תורת כלי, שאז לכולי עלמא אסור ואינו שייך כלל למחלוקת ר' יהודה ור' שמעון. | |||
==היחס לגרף של רעי== | |||
{{סוגיה מורחבת|גרף של רעי}} | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת מד.]] | [[קטגוריה:שבת מד.]] | ||