הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,229 בתים ,  13:30, 26 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
<BR/>ה'''רי"ף''' (נח א) כתב כפירוש הראשון שבתוס', דהכא איירי במקוצה מחמת מיאוס, ושל בשר מותר ושל דגים אסור לפי יש לו ריח שנאוי ואדם מסיח דעתו ממנו. וסיים הרי"ף שכיון שקיימא לו כר' שמעון דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס, אין הלכה כרב בזה, וכדלהלן. דברי הרי"ף הללו הועתקו ב'''רא"ש''' (כ ט) בלא שינוי, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים שי).
<BR/>ה'''רי"ף''' (נח א) כתב כפירוש הראשון שבתוס', דהכא איירי במקוצה מחמת מיאוס, ושל בשר מותר ושל דגים אסור לפי יש לו ריח שנאוי ואדם מסיח דעתו ממנו. וסיים הרי"ף שכיון שקיימא לו כר' שמעון דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס, אין הלכה כרב בזה, וכדלהלן. דברי הרי"ף הללו הועתקו ב'''רא"ש''' (כ ט) בלא שינוי, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים שי).


ה'''רמב"ם''' (שבת כו יט) למד
ה'''רמב"ם''' (שבת כו יט) לא הלך אחר הרי"ף בזה, כי בדבריו מבואר שפסק כרב שתלאי של בשר מותר לטלטלו ושל דגים אסור לטלטלו.
<BR/>ה'''מגיד משנה''' פירש בדבריו כהרשב"א (ומה שכתב 'פירשו בהלכות' טעות סופר היא וצ"ל 'פירשו בתוספות') שהוא מטעם שאין עליו תורת כלי.
<BR/>וספר '''מעשה רקח''' הקשה לפירוש זה, מה ענין להך דהכא שאינו עסוק הרמב"ם אלא במאכלי הבהמה ולא בכלים, וכן הקשה במהדורת '''הרב 'קאפח''' (נב). ופירש '''הרב קאפח''' שם שכוונת הרמב"ם על החבל עצמו שמשחילים בו חתיכות בשר וראוי הוא למאכל בהמה, אך אם משחילים בו דגים הוא מאוס ואינו ראוי, ולפי זה קרוב הוא לפירוש רש"י.


==סיקת ההלכה==
==פסיקת ההלכה==
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול נר אין הלכה כר' יהודה שאוסר לטלטל נר של חרס שדלק מחמת מיאוסו, דקיימא לן בזה כר' שמעון שמוקצה מחמת מיאוס מותר.
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול נר אין הלכה כר' יהודה שאוסר לטלטל נר של חרס שדלק מחמת מיאוסו, דקיימא לן בזה כר' שמעון שמוקצה מחמת מיאוס מותר.
[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת קמ:]]
[[קטגוריה:שבת קנז.]]
[[קטגוריה:שבת פרק כו]]
[[קטגוריה:שבת פרק כה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רעט]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שי]]

תפריט ניווט