הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,727 בתים ,  12:53, 26 ביוני 2016
אין תקציר עריכה
(דף חדש: ==המקורות התלמודיים== ===נר של חרס=== ה'''משנה''' (שבת ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טלטול נר בשבת. לדעת תנא קמא...)
 
שורה 7: שורה 7:
===תלא דבישרא===
===תלא דבישרא===
ה'''גמרא''' (שבת קמ ב) מביאה דברי ר' חייא בר אשי בשם רב ש'תליא דבשרא' מותר לטלטלו אבל 'תליא דכוורי' אסור לטלטלו. כלומר, בשר התלוי  
ה'''גמרא''' (שבת קמ ב) מביאה דברי ר' חייא בר אשי בשם רב ש'תליא דבשרא' מותר לטלטלו אבל 'תליא דכוורי' אסור לטלטלו. כלומר, בשר התלוי  
<BR/>'''רש"י''' (קמ ב ד"ה תליא וד"ה דכוורי) ביאר שהכוונה לבשא ממש ולדגים ממש. דסובר רב שבשר אינו מורצה לפי שראוי הוא לאומצא, אבל דג שאינו ראוי לאכילה בהיותו חי הוי מוקצה.
<BR/>אבל ה'''תוספות''' (קלט ב ד"ה תלא) הקשו על רש"י מספר קושיות, וכתב בשם ה'''ערוך''' לפרש שלא מדובר בבשר ובדג עצמו, אלא בעץ שתלוים עליו את הבשר והדג, וקאמר רב שהעץ של בשר אינו מאוס ומותר לטלטלו, אבל העץ שתולים בו את הדגים מאוס הוא ואסור משום מוקצה מחמת מיאוס. ובפירוש נוסף בשם רבו כתב התוס' שהמתלה של בשר יש עליו תורת כלי ושל דג אין עליו תורת כלי, אבל לא איירי במוקצה מחמת מיאוס. כפירוש האחרון של התוספות פירש גם ב'''רשב"א''' בחידושיו (קמ ב ד"ה תלאי), וכן צידד ה'''ריטב"א''' (קמ ב ד"ה האי).
<BR/>ה'''רי"ף''' (נח א) כתב כפירוש הראשון שבתוס', דהכא איירי במקוצה מחמת מיאוס, ושל בשר מותר ושל דגים אסור לפי יש לו ריח שנאוי ואדם מסיח דעתו ממנו. וסיים הרי"ף שכיון שקיימא לו כר' שמעון דלית ליה מוקצה מחמת מיאוס, אין הלכה כרב בזה, וכדלהלן. דברי הרי"ף הללו הועתקו ב'''רא"ש''' (כ ט) בלא שינוי, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים שי).


==פסיקת ההלכה==
ה'''רמב"ם''' (שבת כו יט) למד
 
==סיקת ההלכה==
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
ה'''גמרא''' להלן (שבת קנז א) מביאה מחלוקת רב אחא ורבינא. לדעת אחד מהם הלכה כר' שמעון מלבד מוקצה מחמת מיאוס, ולדעת האחר גם במוקצה מחמת מיאוס הלכה כר' שמעון, ורק ב[[מוקצה מחמת איסור]] אין הלכה כמותו, ומסיימת שם הגמרא שב[[מוקצה מחמת חסרון כיס]] גם ר' שמעון מודה שאסור.  
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול נר אין הלכה כר' יהודה שאוסר לטלטל נר של חרס שדלק מחמת מיאוסו, דקיימא לן בזה כר' שמעון שמוקצה מחמת מיאוס מותר.
<BR/>כתבו ה'''רי"ף''' (כא א) וה'''רא"ש''' (ג כ) שקיימא לן בכל מקום שנחלקו רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל, ולכן גם כאן הדין הוא שמוקצה מחמת מיאוס מותר ואילו מוקצה מחמת איסור אסור, כלומר שלענין טלטול נר אין הלכה כר' יהודה שאוסר לטלטל נר של חרס שדלק מחמת מיאוסו, דקיימא לן בזה כר' שמעון שמוקצה מחמת מיאוס מותר.

תפריט ניווט