הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)

גרסה מ־13:13, 9 ביוני 2016

הוסרו 21 בתים , 13:13, 9 ביוני 2016

←‏לשיטת הריא"ז והרי"ד

שרגא פייבל

138

עריכות

@@ שורה 85: / שורה 85: @@
 ===לשיטת הריא"ז והרי"ד===
 האומר שבנו גוי מעיד שאין בנו מיוחס אחריו, ואינו נחשב לבנו מבחינה דינית. ה'''ריא"ז''' וה'''תורי"ד''' (הובא שיטתם [http://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%91_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%91%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%28%D7%93%D7%99%D7%9F_%27%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%A8%27%29#.D7.A9.D7.99.D7.98.D7.AA_.D7.94.D7.A8.D7.99.D7.90.22.D7.96_.D7.95.D7.94.D7.AA.D7.95.D7.A8.D7.99.22.D7.93 לעיל]) סברו שאין נאמנות לומר על בנו שהוא אינו בנו, מחמת שבזה הוא אומר שהוא אינו אביו. ולשיטתם יש להסתפק במעיד שבנו גוי, האם נחשב שאומר שהוא אינו אביו ולא נאמן, או כיוון שגם לפי עדותו הוא אביו המציאותי (הביולוגי), הוא כן נאמן. ונראה שאפשר להרחיב ספק זה בעיקר דין 'יכיר' האם נאמר על אב דיני או על אב מציאותי.
-====מחלוקת אחרונים====
-ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].
-====מחלוקת ראשונים====
+ומצינו באחרונים שנחלקו בזה. ה'''אבני מלואים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24403&st=%u05D9%u05DB%u05D9%u05E8 (ד יט)] סובר שלפי הריא"ז אין למעיד שבנו גוי נאמנות של 'יכיר'. ולעומתו '''רע"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1161&st=&pgnum=224&hilite= (שו"ת א קכח)] סובר שגם לריא"ז יש 'יכיר' באופן הזה. וכן נקט ה'''עין יצחק''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1303&st=&pgnum=177&hilite= (אה"ע א ז)].
 ונראה שיש ראיה לנדון זה גם מהראשונים, '''ר' אברהם מן ההר''' (יבמות מז א) סובר שהיכא שהתגיירו אב ובן, כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אין לו נאמנות של 'יכיר' על בנו. מכאן רואים שסבר שבשביל נאמנות של 'יכיר' צריך שייחשב אביו מבחינה דינית. ולעומת זאת מה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) מוכח שסבר שמספיק אב מציאותי בשביל 'יכיר'. שהרי התורי"ד סובר שאין נאמנות לומר 'אינו בני' כיון שמודה שהוא אינו אביו, ובכל זאת הקשה שיהיה נאמנות לאב לפסול את בנו ע"י שיודה שהוא אינו אביו מבחינה דינית (מבואר שם ביתר ביאור). נמצאנו למדים שה'''אבני מלואים''' כשיטת '''ר' אברהם מן ההר''', ו'''רע"א''' ו'''עין יצחק''' כשיטת ה'''תורי"ד'''.