הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

רוב הראשונים חלקו עליהם. וכן ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=27&perek=15&halocha=15&hilite  (איסו"ב טו טו)] והמחבר ב'''שו"ע''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%93_%D7%9B%D7%98 (אה"ע ד כט)] פסקו להלכה שלא כדברי הריא"ז ונאמן להעיד על בנו שהוא ממזר גם באומר שהוא אינו בנו.<BR/>

'''שו"ת שיבת ציון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1481&st=&pgnum=62  (סז ד"ה ובזה)] נקט בדברי הרמב"ם שדווקא ב'''עובר''' נאמן לומר אינו בני, אבל אם הוא כבר '''נולד''' והוחזק לבנו אין האב נאמן לפוסלו ע"י שאומר אינו בני, אלא רק יכול לומר שהוא ממזר מחייבי כריתות. וזוהי שיטה מחודשת ברמב"ם שלא נראה שהתקבלה להלכה.

במשנה ב'''קדושין עח:''' שבה נחלקו ר"י וחכמים, נאמרו שני מקרים. לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' צריך לומר שבשני המקרים האב מעיד שבנו ממזר מחייבי כריתות, ודלא כ'''רש"י''' שביאר שברישא האב אומר שבנו ממזר מחייבי כריתות, ובסיפא מדובר שהאב אומר שהוא ממזר מחמת שהוא אינו בנו.

בגמרא '''ב"ב קכז:''' שנפסק שאב נאמן לומר שבנו הוא הבכור גם באומר על קטן בין גדולים שהוא הבכור, לדברי ה'''ריא"ז''' וה'''רי"ד''' הכוונה למקרה שבו אחד נראה גדול מהשני ולאחר העדות מתברר שהוא הקטן, אבל אם יש ידיעה וודאית שהוא הגדול, אין האב נאמן לומר על הקטן שהוא הבכור, שהרי עושה את הגדול לממזר. וכך ביאר '''המכריע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=91  (סד)].