138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־23:13, 8 ביוני 2016
, 23:13, 8 ביוני 2016←שיטת הרי"ד
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
===שיטת הרי"ד=== | ===שיטת הרי"ד=== | ||
''' | '''תשובות הרי"ד''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21414&st=&pgnum=291 (צב)] נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=126b&format=pdf (קכו ב)] נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, ב'''ב"ב''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/> | ||
ה'''תורי"ד''' (יבמות מז א) אף נקט שיש ב'יכיר' דין תחילתו וסופו בכשרות, וכן נקט ה'''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)]. | |||
===נדונים השייכים לחקירה זו=== | ===נדונים השייכים לחקירה זו=== | ||
להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות. | להלן כמה נדונים שייתכן ושייכים לנידון האם 'יכיר' מוגדר כעדות. | ||