138
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר') (עריכה)
גרסה מ־22:59, 8 ביוני 2016
, 22:59, 8 ביוני 2016←ראיות מהגמרות
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
שרגא פייבל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
יש לדון בהגדרת דין 'יכיר', האם יש לזה הגדרה של עדות וכפוף לדיני עדות, או לא. | יש לדון בהגדרת דין 'יכיר', האם יש לזה הגדרה של עדות וכפוף לדיני עדות, או לא. | ||
===ראיות מהגמרות=== | ===ראיות מהגמרות=== | ||
בגמ' '''ב"ב ''' (קכז ב) כתוב שאדם שהכיר את בנו אינו חוזר ומכירו. ה'''רשב"ם''' (ד"ה אינו נאמן) ביאר שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. '''חת"ס''' (א עו) למד מלשונו של הרשב"ם שיש הגדרה של עדות ל'יכיר'. וב'''חוט המשולש''' (א ג) נוקט ברשב"ם שהאי לישנא לאו דווקא, אלא כוונתו כיון שהכיר שוב אינו חוזר ומכיר. ויש לציין שה'''רשב"א''' (שם) נקט בלשונו 'שלא נתנה לו התורה הבחנה אחר הבחנה', ולא הזכיר בלשונו 'עדות'. | בגמ' '''ב"ב ''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (קכז ב)] כתוב שאדם שהכיר את בנו אינו חוזר ומכירו. ה'''רשב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=127b&format=pdf (ד"ה אינו נאמן)] ביאר שכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. '''חת"ס''' (א עו) למד מלשונו של הרשב"ם שיש הגדרה של עדות ל'יכיר'. וב'''חוט המשולש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=858&st=&pgnum=31&hilite= (א ג)] נוקט ברשב"ם שהאי לישנא לאו דווקא, אלא כוונתו כיון שהכיר שוב אינו חוזר ומכיר. ויש לציין שה'''רשב"א''' (שם) נקט בלשונו 'שלא נתנה לו התורה הבחנה אחר הבחנה', ולא הזכיר בלשונו 'עדות'. | ||
ב'''יבמות''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=47&format=pdf (מז א)] 'לדבריך עכו"ם אתה ואין עדות לעכו"ם'. לכאורה היה מקום להוכיח משם שיש גדר של עדות ל'יכיר'. אלא שגם את זה דוחה ה'''חוט המשולש''' הנ"ל ונוקט שלישנא דעדות לאו דווקא, והכוונה שאין נאמנות של 'יכיר' לעכו"ם. | |||
לעומת זאת ב'''גיטין''' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=19&daf=71&format=pdf (עא א)] מבואר שאפשר להעיד על בנו ע"י הרכנה בראשו, אע"פ שבשאר עדויות זה לא מועיל. ודין זה נפסק ב'''רמב"ם''' ([http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=78&perek=2&halocha=9&hilite= נחלות ב טו], וכן [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=13&hilchos=78&perek=4&hilite= ד א)], ועוד פסק שאפשר להכיר ע"י כתב. ולכאורה מוכח שאין לזה גדר עדות רגילה. | |||
===שיטת הרי"ד=== | ===שיטת הרי"ד=== | ||
'''תשובת הרי"ד''' (צב) נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' (קכו ב) נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, בב"ב (קכז ב) נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/> | '''תשובת הרי"ד''' (צב) נוקט שהכרת האב את בנו כפוף לדיני עדות, וצריך האב להעיד דווקא בבי"ד. לעומתו ה'''חת"ס''' (א עו) נקט שאין העדות צריכה להאמר דווקא בבי"ד, וכך נוקטים רוב האחרונים. ויש לכאורה הוכחות מהגמ' שלא צריך הכרה בבי"ד. ב'''ב"ב''' (קכו ב) נאמר שאב שהיה רגיל לקרוא לבנו בכור זה נחשב שהכירו, בב"ב (קכז ב) נאמר שאב שהיה עובר במכס ואמר בני, נאמן. כך הוכיחו ב'''עטרת דבורה''' (א ה) וב'''פד"ר''' (ג 100). <BR/> | ||