9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמן הספירה"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ממחרת השבת== | ==ממחרת השבת== | ||
ה'''גמרא''' | ה'''גמרא''' (מנחות סה א-סו א) מביאה שהבייתוסין היו אומרים שלעולם עצרת תחול ביום ראשון, לפי שמתחילים למנות את העומר ממחרת השבת שלאחר הפסח, כמו שכתוב בפסוק 'וספרתם לכם ממחרת השבת' והכוונה היא לשבת בראשית כמו כל 'שבת' הכתובה במקרא. ואילו חכמים קיבלו ש'שבת' כאן הכוונה ליום טוב ראשון של פסח, שמיד לאחריו מתחילים למנות חמישים יום. והגמרא מביאה שתי ברייתות שבהן כמה דעות בתנאים מהיכן לומדים דין זה. | ||
(מנחות סה א-סו א) | |||
*ר' יוחנן בן זכאי אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | *ר' יוחנן בן זכאי אומר שבפסוק אחד כתוב 'תספרו חמישים יום' ומשמע בכל יום שיחול יתחילו למנות, ואילו בפסוק אחר כתוב 'שבע שבתות תמימות תהיינה' משמע שיש למנות משבת לשבת, אלא שכאן מדובר ביו"ט של פסח שחל באמצע שבוע וכאן מדובר ביום טוב ראשון של פסח שחל בשבת. | ||
*ר' אליעזר לומד מהפסוק "וספרת לך" שמזה לומדים שהספירה תלויה בבית דין שלהם ניתנה היכולת לקבוע את המועדים ואילו השבת היא קבועה ועומדת וכל אדם יודע מתי תחול. | *ר' אליעזר לומד מהפסוק "וספרת לך" שמזה לומדים שהספירה תלויה בבית דין שלהם ניתנה היכולת לקבוע את המועדים ואילו השבת היא קבועה ועומדת וכל אדם יודע מתי תחול. | ||
==בלילה== | ==בלילה== | ||
ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. וממה שכתוב גם 'מיום הביאכם', יש ללמוד ש[[קצירת העומר]] וספירת העומר הן בלילה, ו[[הבאת העומר]] ביום. | ה'''ברייתא''' (מנחות סו א, מגילה כא א) לומדת מן הפסוק 'שבע שבתות תמימות תהיינה', שיש למנות אתה העומר מבערב, שאם לא כן אין כאן תמימות. וממה שכתוב גם 'מיום הביאכם', יש ללמוד ש[[קצירת העומר]] וספירת העומר הן בלילה, ו[[הבאת העומר]] ביום. | ||