10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
←קדרה שלא נתבשלה כל צרכה
| שורה 62: | שורה 62: | ||
כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | ||
וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | ||
אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' (כא) שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם '''באור הגר"א''' כאן שהפנה לסי' רנג ס"ב מהא דמגיס, וביאר דבריו בספר '''ברכת אליהו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22238&st=&pgnum=80&hilite= (יז)] דכוונתו לגמרא בשבת יח ב, שהקשתה למה ב"ה מתירים לתת צמר ליורה, ניחוש שמא יגיס בה. ומבואר מזה שאף שהוא רותח כבר הוי מבשל, משום שעדיין לא נתבשל כל צרכו, וא"כ ה"ה להכא אף שכבר רותח, מ"מ כשגורם לו להישאר ברתיחתו לאורך זמן, הוי מבשל. וזהו כדברי הבית מאיר הנ"ל. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' (כא) שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | ||
==אסוקי שמעתתא== | |||
'''להוסיף על הכיסוי בשבת עוד כיסוי שאינו מוסיף הבל''' – שרי לכו"ע, אפי' לת"ק דמחמיר מכולם. אלא שאם הוא חולק על רשב"ג [וכגי' התוס'], אפשר שאינו מותר אלא אם כיסה מבעוד יום בכיסוי טוב, אבל לא בכיסוי כלשהו. ובדעת הרמב"ם כתב המ"מ דאסור להוסיף אלא באופן שמחליף וכדלקמן, אבל לא להוסיף עוד כיסוי ע"ג הקודם, דמחזי כתחילת הטמנה, ובב"י חלק עליו. | |||
'''להוסיף כיסוי בשבת לקדרה שלא נתבשלה כל צרכה''' - הביא הב"י בשם הסמ"ג דאסור להוסיף עליה, אפילו דבר שאינו מוסיף הבל. לד' המג"א הוא דווקא כשטמונה ע"ג גחלים, הלא"ה אינו מוסיף בישול, אבל לדעת הבית מאיר ונהר שלום אסור גווני וכ"ד המ"ב וערוה"ש. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה אם מותר להחזירו''' – לתנא דמתני' שרי להחזירו, ובברייתא ליכא גילוי מפורש לזה. אבל אין סיבה לומר שיחלקו על זה, ואף לת"ק אליבא דתוס' שהתיר רק להחליף ולא להוסיף, מ"מ כאן אינו מוסיף ושרי. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו מבעוד יום אם מותר להחזירו משחשיכה''' – בעיא דלא איפשטא בירושלמי. ובפשט המשנה לא חילקה מתי נתגלה, ומשמע אפי' נתגלה מבעוד יום שרי להחזירו משחשיכה, וכ"ד תוס' ורא"ש ור' יונה, וכ"פ הב"ח, הביאו המג"א. אבל ד' סמ"ג וסמ"ק וס' התרומה דאסור לכסותו משחשיכה, וכתב הב"י שכן הוא גם דעת הרמב"ם, וכן הכריע בב"י, וכן הכריע המ"ב. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים משחשיכה שלא ע"מ להחזיר''' – כ' הב"ח כדבר פשוט דאסור דזהו תחילת הטמנה, וכ"מ דעת הקרב"נ בדעת הרא"ש, ובדעת ר"י כתב שמותר. ובדעת הרמב"ם אין הכרע. אבל מסתימת הב"י ושאר פוסקים משמע שלא חילקו בכך,וס"ל דשרי [להוציא דעת ר"י אליבא דת"ק דברייתא, שלשיטתו המשנה בדווקא נקטה 'נתגלה']. גם מדברי הט"ז והגר"א משמע להתיר כשגילהו משחשיכה בכל גווני [ע' לעיל בדבריהם], והגר"ז כתב להדיא להתירא. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים משחשיכה על מנת להחזיר''' – לכאורה לית מאן דפליג בהא דדבר פשוט הוא להיתרא, דאף שבמשנה קתני נתגלה, זהו לאו דווקא לכה"פ כשדעתו להחזיר. וכ"כ המאירי להדיא, וגם ברמב"ם אפשר לפרש כן דלשון 'נתגלה' הוא לאו דווקא, וכ"כ הט"ז והגר"א בד' השו"ע [אלא שהם לא התנו בדעתו להחזיר דווקא]. ובתוס' וברא"ש הוא להדיא להיתרא. וכן הוא ברמב"ן [והביא לזה ראיה ממתני' לעיל גבי קופה שטמן בה שנוטל ומחזיר]. אמנם בדעת ת"ק דברייתא כתבו התוס' דאסור, שלא התיר אלא להוסיף, וכתב הרא"ש דאם הלכה כמותו צ"ל דגם במשנה מה שכתוב 'נתגלה' הוא בדווקא, אבל גילה בידיים אפי' ע"מ להחזיר אסור. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום שלא ע"מ להחזיר כלל''' – אסור להחזיר לכו"ע. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום ע"מ להחזירו רק משחשיכה''' – לרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, תרומה וב"י אסור שהרי לא הותר אלא בנתגלה משחשיכה. ואף לתוס' שהתיר בגילה מבעוד יום, זהו דווקא כשדעתו להחזיר קודם חשיכה ושכח, אבל הסירו ע"מ להחזירו משחשיכה אסור. ולד' הב"ח והדרישה כן היא גם דעת הרא"ש. אבל לדעת הרא"ש [לפי פשט הגירסה שלפנינו] מותר. | |||
'''גילה את הכיסוי בידיים מבעוד יום ע"מ להחזירו מבעוד יום ושכח''' – לרמב"ם, סמ"ג, סמ"ק, תרומה וב"י אסור שהרי לא הותר אלא בנתגלה משחשיכה. ולתוס' ורא"ש ור' ירוחם מותר. והב"ח הכריע להקל כדבריהם, ודלא כהב"י. אבל המ"ב הכריע כהשו"ע. | |||
'''להחליף את הכיסוי משחשיכה בכיסוי פחות טוב''' – מותר לכו"ע, להוציא ד' ת"ק א"נ דפליג ארשב"ג [וכדעת ר"י]. אמנם אפשר שאינו חולק אלא כשנותן כיסוי טוב יותר, דדמי למטמין לכתחילה. | |||
'''להחליף את הכיסוי משחשיכה בכיסוי יותר טוב''' – מותר לכו"ע, להוציא ד' ת"ק א"נ דפליג ארשב"ג [וכדעת ר"י]. | |||
'''גילה את הכיסוי מבעוד יום ע"מ להחליפו משחשיכה''' – אין התייחסות מפורשת לנידון זה, דאפשר שאף המתירים להחזיר הכיסוי משחשיכה, זהו דווקא אותו כיסוי, דלא מחזי כולי האי כהטמנה. אבל החלפה לא התירו אלא כנוטל משחשיכה. וכן אם הסיר הכיסוי ע"מ להחליפו קודם חשיכה ושכח ולא החליפו, אם שרי ליה להניח משחשיכה כיסוי אחר או שלא התיר תוס' אלא באותו כיסוי עצמו. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו מבעוד יום ורוצה להניח כיסוי אחר משחשיכה''' – גם בזה ליכא גילוי להדיא, ולכא' הדין כנ"ל ואף גרע ממנו. | |||
'''נתגלה הכיסוי מאליו משחשיכה ורוצה להניח כיסוי אחר''' – אין גילוי מפורש, אם כי בזה מסתבר יותר להיתרא, שהרי כיון שהיה טמון בער"ש תו לא מחזי כתחילת הטמנה, וגם להחליף התירו, וא"כ ה"ה בנידון זה. | |||