10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קדרה שלא נתבשלה כל צרכה
| שורה 62: | שורה 62: | ||
כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | כתב '''הסמ"ג''' (לא תעשה סה יג ד ד"ה ופירות) שתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי אסור להוסיף עליו כיסוי בשבת, דבתוספת הכיסוי הוה ליה מבשל, והביאו ה'''בית יוסף''', וגם פסק כן להלכה ב'''שלחן ערוך''' (רנז ד). ולכאורה הוא הדין דאסורה גם החלפה בכיסוי טוב יותר. <br/> | ||
וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | וב'''מגן אברהם''' (יג) נתקשה היאך מבשל, והרי הכיסוי אינו מוסיף הבל, אלא רק שומר על החום. ולכן כתב דפשוט דאיירי ב[[הטמנה על גבי גחלים]] קטומים וכדלקמן סעיף ח, באופן שגם לשלחן ערוך מותר, דהשתא הוספת הכיסוי גם מוסיפה חום וגורם להתבשל. ומבואר בדבריו דבטמנה רגילה שלא על גחלים, מותר להוסיף על הכיסוי אף בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו. <br/> | ||
אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' (כא) שמסיק דלא כהמג"א | אבל בספר '''בית מאיר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=18 (רנז)] כתב דפשטות לשון המחבר אינו כן, אלא מיירי בכל הטמנה, והטעם לפי שכל שמאריך זמן הרתיחה, התבשיל מתבשל יותר. והביא ראיה לדבריו מרש"י נא. גבי נוטל את הגלופקרין שירא שמא יקדיח תבשילו, אף שהתם אינו מוסיף הבל [ועיין שם עוד, שכתב שבאמת בסמ"ג דברי המג"א נכונים, אבל בדעת הטוש"ע הכרח לפרש כפשוטו]. וגם בספר '''נהר שלום''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7945&st=%D7%A8%D7%A0%D7%96&pgnum=126 (ה)] חלק על דברי המגן אברהם, וביאר טעם האיסור באופן אחר, שכל מה שהתירו להוסיף על הבישול הוא בנתבשל כ"צ דלא דמי להטמנה חדשה, ואין לנו אלא מה שאמרו ותו לא. אמנם מלשון הסמ"ג משמע שהוא מבשל ממש. וב'''באור הלכה''' (ד"ה גורם), הוסיף שכן גם דעת '''הגר"א''' (ב) דלא כהמג"א. ועיין גם ב'''ערוך השלחן''' (כא) שמסיק דלא כהמג"א וכתב בטעם הדבר, שתוספת הכיסוי אולי יגרום לאיזה בישול. | ||