הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"

שורה 45: שורה 45:


ה'''טור''' (אורח חיים שסג ד"ה מבוי ששוה) הביא את הגמרא לגבי מדרון להלכה, וכתב שאם המדרון מתלקט עשרה מתוך ארבע, אין צריך שום תיקון, לפי שהתל עולה משום לחי. משמע מדבריו, שהתל אינו מחיצה ממש אלא לחי בלבד, ונפקא מינה שאם יהיה מדרון גם בצד השני של המבוי לא יועיל, דבעינן מחיצה ממש.
ה'''טור''' (אורח חיים שסג ד"ה מבוי ששוה) הביא את הגמרא לגבי מדרון להלכה, וכתב שאם המדרון מתלקט עשרה מתוך ארבע, אין צריך שום תיקון, לפי שהתל עולה משום לחי. משמע מדבריו, שהתל אינו מחיצה ממש אלא לחי בלבד, ונפקא מינה שאם יהיה מדרון גם בצד השני של המבוי לא יועיל, דבעינן מחיצה ממש.
<BR/>גם ב'''רמב"ם''' קצת משמע כן, מכך שלא כתב שצריך שיהיה מתלקט עשרה מתוך ארבע (יתבאר להלן), ומשמע שהוא היכר בלבד ולא מחיצה.
<BR/>גם ב'''רמב"ם''' (שבת יז ד) קצת משמע כן, מכך שלא כתב שצריך שיהיה מתלקט עשרה מתוך ארבע (יתבאר להלן), ומשמע שהוא היכר בלבד ולא מחיצה.


אמנם ה'''בית יוסף''' (שסג ד"ה מבוי ששוה) כתב שהטור לא דק בזה, וכוונתו שעולה משום מחיצה, ולא נקט לחי אלא בגלל שמדובר במבוי ובמבוי די בלחי, אך למעשה מדרון הוא מחיצה ממש ולא רק לחי.
אמנם ה'''בית יוסף''' (שסג ד"ה מבוי ששוה) כתב שהטור לא דק בזה, וכוונתו שעולה משום מחיצה, ולא נקט לחי אלא בגלל שמדובר במבוי ובמבוי די בלחי, אך למעשה מדרון הוא מחיצה ממש ולא רק לחי.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שסג לו) פסק להלכה את דין המדרון במבוי, והוסיף שהרי הוא כאילו זקוף כולו, וזה קרוב לסגנונו של רש"י. וכן כתב ה'''רמ"א''' במפורש שהתל הוי מחיצה.


=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע ===
=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע ===