10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
←מדרון מדין מחיצה או מדין היכר
(←מדרון) |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
אפשרות שניה שמביא המאירי, שאותו גובה שבצד הפתח היא למעשה מחיצה, אע"פ שמשפע והולך פנימה או החוצה. | אפשרות שניה שמביא המאירי, שאותו גובה שבצד הפתח היא למעשה מחיצה, אע"פ שמשפע והולך פנימה או החוצה. | ||
ב'''רש"י''' (ד"ה אותו מבוי) מפורש שהמדרון נידון משום מחיצה, ולפי זה אם היה מדרון גם בצד השני של המבוי, או אפילו מכל צידי המבוי, גם כן מועיל. | |||
<BR/>ולכאורה יש ראיה לומר כשיטה זו, שתל המתלקט מהווה ממש מחיצה, מה'''גמרא''' (עירובין יט ב) לגבי דיומדין, שם שואל אביי את רבה לגבי תל המתלקט עשרה מתוך ארבע, האם אפשר [[לדון אותו משום דיומד]], כלומר שיהווה מחיצה בקרן זווית, כך שיחד עם עוד שלושה דיומדין בשאר הזוויות יחשב המקום למוקף. והגמרא שם פושטת שאפשר לדון אותו משום דיומד, כל שיש בה לחלק אמה לכאן ואמה לכאן. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (שבת יז כח) שאם יש תל המתלקט עשרה מתוך ארבע באחת הזוויות, כל שיש בו לחלק אמה לכאן ואמה לכאן בגובה עשרה, נידון משום דיומד. | |||
ה'''טור''' (אורח חיים שסג ד"ה מבוי ששוה) הביא את הגמרא לגבי מדרון להלכה, וכתב שאם המדרון מתלקט עשרה מתוך ארבע, אין צריך שום תיקון, לפי שהתל עולה משום לחי. משמע מדבריו, שהתל אינו מחיצה ממש אלא לחי בלבד, ונפקא מינה שאם יהיה מדרון גם בצד השני של המבוי לא יועיל, דבעינן מחיצה ממש. | |||
<BR/>אמנם ה'''בית יוסף''' על אתר כתב שהטור לא דק בזה, וכוונתו שעולה משום מחיצה, ולא נקט לחי אלא בגלל שמדובר במבוי ובמבוי די בלחי, אך למעשה מדרון הוא מחיצה ממש ולא רק לחי. | |||
=== האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | === האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע === | ||
הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך ב'''תוספתא''' (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך ב'''תוספתא''' (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות. | ||