10,105
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תל המתלקט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היכן נחשב רשות היחיד
| שורה 15: | שורה 15: | ||
=== היכן נחשב רשות היחיד === | === היכן נחשב רשות היחיד === | ||
מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר | מדברי '''רש"י''' (ד"ה תל המתלקט) מבואר שאם התל הוא בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות מגיע לגובה של עשרה טפחים, רואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד '''במקום גובהו'''. | ||
<BR/>'''המהרש"ל''' למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע, ובכל מקום שיניח בד' טפחים שבגובה התל, חייב. כן הבין גם ה'''מחצית השקל''' (אורח חיים שמה א ד"ה הוי רה"י). | <BR/>משמע לכאורה ברש"י שרק מקום גובהו הוי רשות היחיד, אבל שיפוע התל לא. | ||
'''המהרש"ל''' למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע, ובכל מקום שיניח בד' טפחים שבגובה התל, חייב. כן הבין גם ה'''מחצית השקל''' (אורח חיים שמה א ד"ה הוי רה"י). | |||
<BR/>אבל אחרונים אחרים הבינו ברש"י, ביניהם '''יצחק ירנן''' על הרמב"ם (שבת יד טז) ועוד, שאין צריך שיהיה בתל ארבעה טפחים על ארבע טפחים, אלא רשות היחיד הוי בשיא גובה התל אף שאין בו ד' על ד' טפחים. | <BR/>אבל אחרונים אחרים הבינו ברש"י, ביניהם '''יצחק ירנן''' על הרמב"ם (שבת יד טז) ועוד, שאין צריך שיהיה בתל ארבעה טפחים על ארבע טפחים, אלא רשות היחיד הוי בשיא גובה התל אף שאין בו ד' על ד' טפחים. | ||