10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הסבר הבית יוסף
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. ועוד הקשה מכך שבדברי ר' אלעזר איש ברתותא הוא אומר 'מבערין את הכל' משמע גם החולין, ודלא כתירוץ הר"ן שאמר שדבריו הם רק לענין תרומה. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים תמד ד"ה ודבריו תמוהין) השיג על דברי הר"ן בזה, שלא ייתכן לומר שהרי"ף פסק להלכה כראא"ב רק לענין תרומה, שאין דרכו להביא אלא את ההלכות שנוהגות בזמן הזה. ועוד הקשה מכך שבדברי ר' אלעזר איש ברתותא הוא אומר 'מבערין את הכל' משמע גם החולין, ודלא כתירוץ הר"ן שאמר שדבריו הם רק לענין תרומה. | ||
<BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ 'בזמנו' הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | <BR/>לכן מסביר הבית יוסף באופן אחר, שדברי הרי"ף שאמר שראב"צ קאי כראא"ב זהו רק לענין חולין, שגם בזה מבערין את הכל מלפני השבת ומשיירין מזון שתי סעודות, ומה שאמר ראב"צ 'בזמנו' הכוונה למה שנשאר מאותן שתי סעודות שנותרו. ולפי זה יוצא ששיטת הרי"ף להלכה היא שיש לבער את כל החמץ מערב שבת, ולשייר מזון שתי סעודות, ואם נשאר מהן אחר שאכל, יש לבערן בשבת. | ||
בספר '''פני יהושע''' (פסחים מט א ד"ה ר' אלעזר בר צדוק) כתב ליישב קושיית הב"י, שודאי נפקא מינה גם בזמן הזה לעניין חלה, שהפרשת חלה בטומאה מביאים לכהן קטן, וא"כ שפיר אצטריך הרי"ף לאשמעינן שבערב פסח שחל בשבת, אין להמתין מלבער את החלה שמא ימצא כהן קטן או גדול שטבל לקריו, אלא צריך לבער את הכל מלפני בשבת וכר' אלעזר בר' צדוק. | |||
=== שיטת הרמב"ם === | === שיטת הרמב"ם === | ||