10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|פסחים ג ו|פסחים יג א, מט א||חמץ ומצה ג ג|אורח חיים תמד}} | |||
מתי מבערים ומבטלים את החמץ כשחל ערב פסח בשבת, וכיצד יש להתנהג בעניין אכילת סעודות השבת. | מתי מבערים ומבטלים את החמץ כשחל ערב פסח בשבת, וכיצד יש להתנהג בעניין אכילת סעודות השבת. | ||
== מחלוקת התנאים == | == מחלוקת התנאים == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עוד קודם לכן ב'''גמרא''' (פסחים יג א) מובאת בברייתא אחרת באותו עניין, שמציגה את דעתו של ר' אלעזר איש ברתותא משום ר' יהושע, שסובר שכאשר ערב פסח חל בשבת, יש לבער את הכל לפני השבת ולשרוף תרומות תלויות וטמאות וטהורות, ומשיירים מזון שתי סעודות מן הטהורות כדי לאכול בשבת עד ארבע שעות. | עוד קודם לכן ב'''גמרא''' (פסחים יג א) מובאת בברייתא אחרת באותו עניין, שמציגה את דעתו של ר' אלעזר איש ברתותא משום ר' יהושע, שסובר שכאשר ערב פסח חל בשבת, יש לבער את הכל לפני השבת ולשרוף תרומות תלויות וטמאות וטהורות, ומשיירים מזון שתי סעודות מן הטהורות כדי לאכול בשבת עד ארבע שעות. | ||
<BR/>ולדעת חכמים באותה הברייתא אין לשרוף את הטהורות, שמא ימצאו להן אוכלין בשבת, והרי הוא שורף | <BR/>ולדעת חכמים באותה הברייתא אין לשרוף את הטהורות, שמא ימצאו להן אוכלין בשבת, והרי הוא שורף תרומה בידיים לחינם. אמנם את התלויות כן שורפים שאין אנו חוששים שמא יבוא אליהו ויטהרם, שהרי מקובלנו שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח. | ||
<BR/>בסוף הברייתא כתוב שלא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' אלעזר איש ברתותא, כלומר שצריך לבער מלפני השבת ולשייר מזון שתי סעודות. | <BR/>בסוף הברייתא כתוב שלא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' אלעזר איש ברתותא, כלומר שצריך לבער מלפני השבת ולשייר מזון שתי סעודות. | ||
<BR/>הראשונים יצאו לפרש את דבריו האם הוא מדבר דווקא על תרומה או גם על חולין, ומה היחס בינו לבין שאר התנאים שהובאו לעיל, וכיצד ההלכה. | <BR/>הראשונים יצאו לפרש את דבריו האם הוא מדבר דווקא על תרומה או גם על חולין, ומה היחס בינו לבין שאר התנאים שהובאו לעיל, וכיצד ההלכה. | ||
== שיטות הראשונים בביאור המחלוקת == | |||
'''רש"''' בגמרא (פסחים מט א) מסביר | === שיטת רש"י === | ||
<BR/>יוצא | '''רש"''' בגמרא (פסחים מט א) מסביר שמה שאמר ר' מאיר שצריך לבער את הכל, אין הכוונה הכל ממש, אלא רק מה שעתיד לבער בכל מקרה, אך מה שצריך לאכילתו בשבת אינו צריך לבער. | ||
<BR/>ובדעת ר' אלעזר בר צדוק שחילק בין תרומה לחולין, הסביר רש"י שאת התרומה מבער הכל מלפני שבת, כיוון שאם יישאר לו ממנה בשבת לא יוכל להאכילה לזרים או לבהמה, וגם להשהותה אינו יכול מפני איסור חמץ, אך את החולין אינו צריך לבער כלל, כיון שיכול להאכיל לאחרים אם יישאר לו. | |||
<BR/>רש"י לא התייחס לשיטת חכמים, אבל לכאורה מדבריו יוצא שלדעת חכמים אינו צריך לבער כלום מלפני השבת, לא תרומה ולא חולין, אלא מבער הכל כמו בכל שנה בי"ד. | |||
== דעת הרי"ף == | === דעת הרי"ף === | ||
ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא, אך הביא בהמשך (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. | ה'''רי"ף''' (ה א) הביא דברי ר' אלעזר איש ברתותא, אך הביא בהמשך (טז א) גם את מחלוקת התנאים במשנה וכתב שהלכה כר' אלעזר בר' צדוק לפי שהוא עומד בשיטת ר' אלעזר איש ברתותא. | ||
<BR/>המפרשים עמלו כדי להבין כוונתו, שהרי לכאורה ר' אלעזר איש ברתותא ור' אלעזר בר' צדוק אמרו דברים שונים. כך הביא ה'''ר"ן''' (ד"ה ומיהו) בשם '''רבנו אפרים''' ששאל איך חיבר הרי"ף את דבריהם יחד, והרי הם חלוקים בתרתי, גם בחולין לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לבער את הכל מלפני השבת ולראב"צ בזמנו, כלומר בשבת. וגם בתרומה לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לשייר שתי סעודות, ואילו ראב"צ לא הזכיר שיור כלל. | <BR/>המפרשים עמלו כדי להבין כוונתו, שהרי לכאורה ר' אלעזר איש ברתותא ור' אלעזר בר' צדוק אמרו דברים שונים. כך הביא ה'''ר"ן''' (ד"ה ומיהו) בשם '''רבנו אפרים''' ששאל איך חיבר הרי"ף את דבריהם יחד, והרי הם חלוקים בתרתי, גם בחולין לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לבער את הכל מלפני השבת ולראב"צ בזמנו, כלומר בשבת. וגם בתרומה לפי ר' אלעזר איש ברתותא יש לשייר שתי סעודות, ואילו ראב"צ לא הזכיר שיור כלל. | ||