הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:


==הגדרת קבע ועראי לענין אוהל==
==הגדרת קבע ועראי לענין אוהל==
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [ (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א).
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א).
<BR/>ויש להעיר על זה מדברי ה'''ירושלמי''' (שבת ז ב) שמבואר שם שבנין המשכן היה נחשב בנין של קבע לפי שהיו חונים ונוסעים על פי הדיבור, וכיון שלא ידעו מתי יפרקוהו, חשיב כבנין לעולם ואסור מהתורה. מבואר מזה שדווקא בנין שכשבונהו אינו יודע מתי יפרקו זהו האסור מן התורה, שאם בבונה לשמונה ימים אסור מן התורה, אין צורך לתרץ של פי הדיבור נסעו, שהרי היו פעמים שבנו לשמונה ימים ויותר. ואם הדין כן בבנין של קבע אב המלאכ
<BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה.


==אוהל שאינו עשוי כדי להאהיל==
==אוהל שאינו עשוי כדי להאהיל==