9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==יסוד | ==יסוד האיסור== | ||
===אוהל קבע=== | ===אוהל קבע=== | ||
הנוטה אוהל קבע בשבת חייב חטאת, כן הוא מפורש ב'''גמרא''' (שבת קלח א) בדברי אביי שם. ובירושלמי (שבת כ א) מבואר שהוא תולדה ד[[בונה]]. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת כב כז) הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שטו א) וב'''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=24 (קכ א)], וכן הוא ב'''פני יהושע''' (סוכה טז ב תוד"ה פרסו) שהכרח לומר כן, שהרי לא מצאנו לה מלאכה מיוחדת ב[[:קטגוריה:ל"ט מלאכות|ל"ט מלאכות]]. | הנוטה אוהל קבע בשבת חייב חטאת, כן הוא מפורש ב'''גמרא''' (שבת קלח א) בדברי אביי שם. ובירושלמי (שבת כ א) מבואר שהוא תולדה ד[[בונה]]. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (שבת כב כז) הובאו דבריו ב'''משנה ברורה''' (אורח חיים שטו א) וב'''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=24 (קכ א)], וכן הוא ב'''פני יהושע''' (סוכה טז ב תוד"ה פרסו) שהכרח לומר כן, שהרי לא מצאנו לה מלאכה מיוחדת ב[[:קטגוריה:ל"ט מלאכות|ל"ט מלאכות]]. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===אוהל עראי=== | ===אוהל עראי=== | ||
אוהל עראי אסור לעשות מדרבנן, ואם עשה פטור. כן הוא ב'''גמרא''' משם ר' יוחנן בכמה מקומות (שבת קכה ה, קלז ב, עירובין מד א, | אוהל עראי אסור לעשות מדרבנן, ואם עשה פטור. כן הוא ב'''גמרא''' משם ר' יוחנן בכמה מקומות (שבת קכה ה, קלז ב, עירובין מד א, פו ב, סוכה כז ב) וב'''ירושלמי''' (שבת כ א). | ||
<BR/>וטעם הגזירה כתב ה'''רמב"ם''' שם שהוא שמא יבוא לעשות או לסתור אוהל קבע, וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גמרא''' (ביצה לב ב), והובא גם ב'''תוספות''' (שבת קלז ב ד"ה דרבי). | <BR/>וטעם הגזירה כתב ה'''רמב"ם''' שם שהוא שמא יבוא לעשות או לסתור אוהל קבע, וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גמרא''' (ביצה לב ב), והובא גם ב'''תוספות''' (שבת קלז ב ד"ה דרבי). | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א). | כתב ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) שאוהל קבע היינו לשמונה ותשעה ימים, ונראה שלמד כן ממה שסוכת החג שהיא לז' ימים חשיב דירת עראי, אמנם לא ברירא ליה כל כך ונשאר בזה בספק. ובשו"ת '''עטרת חכמים''' פרנקל-תאומים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1451&st=&pgnum=13 (א ו ד"ה אף בראשית)] חלק עליו והוכיח מהפוסקים שקבע הוא לימים מרובים. אמנם הרב '''מנוחת אהבה''' (כג ח) כתב להלכה כהפמ"ג, וכן הוא ב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כד א). | ||
<BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה. | <BR/>ויש להעיר שהאחרונים נחלקו לגבי [[בנין]] אם [[אסור מהתורה אף בבנין לשעה או דווקא בנין עולם]], ולפי המצדדים שרק בנין לעולם אסור מן התורה, פשוט שהוא הדין באוהל, שהרי לא תהיה התולדה חמורה מאב המלאכה. | ||
==הוספה על אוהל קיים== | |||
ה'''גמרא''' בכמה מקומות (שבת קכה ה, קלז ב, עירובין מד א, סוכה כז ב) מביאה דברי ר' יוחנן שאף שאין עושין אוהל עראי לכתחילה בשבת, מ"מ להוסיף עליו מותר, כדעת חכמים ולא כר' אליעזר שאוסר. | |||
==אוהל שאינו עשוי כדי להאהיל== | ==אוהל שאינו עשוי כדי להאהיל== | ||