10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
←שיטת הרא"ש
| שורה 38: | שורה 38: | ||
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ||
<BR/>לבסוף כותב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו, שאף אם יחזור לעירו יקרא שם ביום ט"ו. מתבאר מזה שחולק על דברי הראב"ד שכתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, אלא מותר לו לחזור ולקרוא בט"ו בעירו. | <BR/>לבסוף כותב הרא"ש לגבי מוקף בן יומו, שאף אם יחזור לעירו יקרא שם ביום ט"ו. מתבאר מזה שחולק על דברי הראב"ד שכתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם, אלא מותר לו לחזור ולקרוא בט"ו בעירו. | ||
<BR/>בסוף דבריו מביא הרא"ש דברי הרי"ף שתולה את הדבר בדעתו, ולא בשהותו בפועל, | <BR/>בסוף דבריו מביא הרא"ש דברי הרי"ף שתולה את הדבר בדעתו, ולא בשהותו בפועל, אך לא כותב אם מסכים או מתנגד לדבריו. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים תרפח) גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא"ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי"ף ותלה את החיוב בליל י"ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י"ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי"ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם. | ה'''טור''' (אורח חיים תרפח) גם הוא החזיק בשיטת אביו הרא"ש, אלא שהעתיק דבריו בשילוב עם דברי הרי"ף ותלה את החיוב בליל י"ד לשני המקרים, אך לא בשהות בפועל אלא בדעתו. שאם דעתו לחזור למקומו אף שנתעכב ולא חזר, כיון שדעתו הייתה לשוב למקומו בליל י"ד קורא כמקומו. ואם דעתו היתה להישאר בי"ד במקום שאליו הלך, קורא עמהם. | ||
לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | ||
וב'''כסף משנה''' (מגילה א י) כתב בטעם הדבר שתולים את החיוב בי"ד לכולם, מפני שאין מעבירים על המצוות, והיום הראשון שהוא י"ד, ראוי לישא וליתן בו אם יתחייב או לא. | |||
אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' שם וב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש). | |||
===שיטת הרי"ף=== | ===שיטת הרי"ף=== | ||