10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הרמב"ם
| שורה 66: | שורה 66: | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה א י) העתיק לשון המשנה, אלא שהוסיף: 'אם היתה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו'. שני שינויים משמעותיים יש בדבריו: א. שתלה הדבר בדעתו, וכדברי הרי"ף, ולא בשהות בפועל. ב. תחת דברי רבא שאמר שעתיד לחזור ב'ליל י"ד', כתב הרמב"ם 'בזמן קריאה'. | |||
בפירוש דברי הרמב"ם נחלקו המפרשים. | |||
<BR/>הפירוש המסתבר ביותר לפי פשט דברי הרמב"ם, הוא כמו שכתב ב'''כסף משנה''' בתחילת דבריו, שדברי רבא קאי על תחילת המשנה, כלומר על בן עיר שהלך לכרך. והעולה מזה שכל אחד נקבע זמנו לפי המקום בו דעתו להיות בזמן הקריאה שלו. בן עיר שהלך לכרך, אם דעתו להיות בזמן קריאת עירו, היינו בי"ד, בכרך, צריך לקרוא עמהם. אך אם דעתו לשוב קודם זמן הקריאה, היינו קודם י"ד, לעיר, אף אם נתעכב ולא חזר, קורא בי"ד בכרך. ואילו בן כרך שהלך לעיר, אם דעתו להיות בזמן קריאת מקומו, היינו בט"ו, בעיר, צריך לקרוא עמהם כבר בי"ד. אך אם דעתו לשוב לכרך לקריאת המגילה בט"ו, אינו צריך לקרוא אם אנשי העיר בי"ד, ואף אם אירע שנתעכב ולא חזר, קורא בט"ו בעיר. | |||
<BR/>אלא שה'''כסף משנה''' דחה פירוש זה, וטעמו מובא [[#שיטת הרי"ף|לעיל]] בשיטת הרי"ף. | |||
ה'''מגיד משנה''' (י) מפרש דברי הרמב"ם כדעת רש"י ורוב הראשונים, ולפי זה מפרשים דברי הרמב"ם שאמר שעתיד לחזור למקומו בזמן קריאה, שזהו זמן הקריאה של המקום שאליו הלך, ולא המקום שממנו יצא. ויש להעיר שהמגיד משנה, לא עומד על ההבדל בין רש"י לרמב"ם אם תולים הדבר בדעתו או במקום שהותו בפועל. | |||
<BR/>גם ה'''כסף משנה''' (י) הסכים לדברי המ"מ בזה. | |||
==סוגית הירושלמי== | ==סוגית הירושלמי== | ||