הבדלים בין גרסאות בדף "דקדוק וטעויות בקריאת שמע"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה מתני' הקורא את שמע}} מוסיף שאף בלשון אחרת צריך לדקדק באותיות.
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה מתני' הקורא את שמע}} מוסיף שאף בלשון אחרת צריך לדקדק באותיות.
=== דין הבולע אותיות ===
=== דין הבולע אותיות ===
{{להשלים|סיבה=חסר מחלוקת אחרונים ב[7] אם יצא למרות שבלע אותיות}}
{{להשלים}}
== כיצד להאריך בסוף שמע ==
== כיצד להאריך בסוף שמע ==
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|יג|ב|י"ג:}} אומרת שיש להאריך בדל"ת של "אחד", ושכל המאריך בדל"ת מאריכים לו ימיו ושנותיו, אבל בתנאי שלא יחטוף בח"ת.{{להשלים|סיבה=להוסיף מחלוקת הראשונים האם וכמה יש להאריך בח'}} הגמרא מספרת על ר' ירמיה שישב אצל רבי חייא בר אבא, וראה שהוא מאריך יותר מידי - ואמר לו שצריך להאריך בזמן של ההמלכה של הקב"ה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים.
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|יג|ב|י"ג:}} אומרת שיש להאריך בדל"ת של "אחד", ושכל המאריך בדל"ת מאריכים לו ימיו ושנותיו, אבל בתנאי שלא יחטוף בחי"ת. הגמרא מספרת על ר' ירמיה שישב אצל רבי חייא בר אבא, וראה שהוא מאריך יותר מידי - ואמר לו שצריך להאריך בזמן של ההמלכה של הקב"ה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים.


=== דעות הראשונים ===
=== דעות הראשונים ===
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ז|א|ז.}} אומר שיש לכוון בחי"ת על שהקב"ה שולט למטה ומעלה ובדל"ת שהקב"ה מולך בארבע רוחות השמיים.
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ז|א|ז. ד"ה ובלבד שלא יחטוף בחי"ת}} מביא בשם '''רבני צרפת''' שיש לכוון ולהאריך בחי"ת על שהקב"ה שולט למטה ומעלה ובדל"ת שהקב"ה מולך בארבע רוחות השמיים, ומביא חיזוק מדבריו על כך שראינו בגמרא במנחות {{גמרא|מנחות|כט|ב|כ"ט:}} שיש גג לחי"ת (בכתב בספר תורה) לסמן שהקב"ה חי הוא ברומו של עולם, ולכן גם בחי"ת שקוראים צריך להמליכו על השמיים והארץ. וכן מביא ה'''טור'''.
*  
* אבל ה'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|ט|ב' ט'}}, '''סמ"ג''' {{מ|עשין יח}}, '''רא"ש''' {{רא"ש|ב|ג|ב' ג'}} מביאים שלא יאריך בחי"ת אלא בדל"ת בלבד.
 
* ה'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|סא|ס"א ו'}} פוסק כתר"י וכטור שיש להאריך אף בחי"ת, וכן פסקו עוד אחרונים בעקבותיו.
== דין טעה ==
== דין טעה ==
הגמרא מספרת על ר' אליעזר שהלך לשמוע דברי תורה אצל התנא ששונה אצל ר' יוחנן {{מ|בזמן שרבי אמי ורבי אסי הכינו לו את החופה}}, וששמע ממנו שמי שקרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה:
הגמרא מספרת על ר' אליעזר שהלך לשמוע דברי תורה אצל התנא ששונה אצל ר' יוחנן {{מ|בזמן שרבי אמי ורבי אסי הכינו לו את החופה}}, וששמע ממנו שמי שקרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה:
שורה 42: שורה 44:
=== אם שינה את סדר הפרשיות ===
=== אם שינה את סדר הפרשיות ===
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה הקורא למפרע לא יצא}} מביא את דעת רבינו משה שאומר שמי ששינה את סדר הפרשיות - יצא ידי חובה, כי בתורה זה לא לפי הסדר. '''והקשו''' עליו שהרי ראינו בגמרא {{גמרא|ברכות|יג|א|יג.}} שהקדימו את פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים ואחר כך עול מצוות. מכאן שיש חשיבות לפרשיות. '''אבל מתרץ''' שזה לא קושיה, כי הטעם הזה הוא לכתחילה, אבל בדיעבד - יצא.
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה הקורא למפרע לא יצא}} מביא את דעת רבינו משה שאומר שמי ששינה את סדר הפרשיות - יצא ידי חובה, כי בתורה זה לא לפי הסדר. '''והקשו''' עליו שהרי ראינו בגמרא {{גמרא|ברכות|יג|א|יג.}} שהקדימו את פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים ואחר כך עול מצוות. מכאן שיש חשיבות לפרשיות. '''אבל מתרץ''' שזה לא קושיה, כי הטעם הזה הוא לכתחילה, אבל בדיעבד - יצא.
* וכן סובר ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ב|יב|ב' י"ב}} שאם שינה את סדר הפרשיות יצא. וכן פסק '''הטור''' {{טור|או"ח|סד|ס"ד}}


== האם קוראים שמע בטעמים ==
== האם קוראים שמע בטעמים ==
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין}} מביא שעיקר מצוות קריאת שמע לקרותה עם הטעמים.
* '''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה אומרים שמע ישראל ולא היו מפסיקין}} מביא שעיקר מצוות קריאת שמע לקרותה עם הטעמים.
*  
* מוסיף ה'''בית יוסף''' {{טור|או"ח|ס"א|ס"א}} שאפשר שלא חייבים לקרותה ממש בטעמים, אלא שיפסיק במקום שצריך להפסיק כדי שיהיה טעם והבנה לקריאה, ואומר שאמנם לא ראינו הרבה חזנים שנוהגים לקרותה בטעמיה - אבל כך יש לנהוג לכתחילה.
* ה'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|ס"א|ס"א כ"ד}} פוסק כתר"י - שצריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה.
* אמנם ה'''רמ"א''' בהגהה עליו מביא שלא נהגו כן במדינות אלו, אך שמכל מקום המדקדקים מחמירים בכך.


להביא חילוק אשכנזים ספרדים בשו"ע ושכולם אומרים שכדאי
== העברת יד על העיניים ==
== העברת יד על העיניים ==
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|יג|ב|יג:}} מסופר על רבי יהודה הנשיא שהיה קורא רק את הפסוק הראשון של שמע - בגלל שהיה עסוק בהעברת דרשה לציבור, ושאל רב את רבי חייא איך זה שרבי לא מקבל על עצמו עול מלכות שמיים. הסביר לו רבי חייא שבזמן שהוא שמעביר ידיו על פניו מקבל על עצמו עול מלכות שמיים.{{ש}}
ב'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|יג|ב|יג:}} מסופר על רבי יהודה הנשיא שהיה קורא רק את הפסוק הראשון של שמע - בגלל שהיה עסוק בהעברת דרשה לציבור, ושאל רב את רבי חייא איך זה שרבי לא מקבל על עצמו עול מלכות שמיים. הסביר לו רבי חייא שבזמן שהוא שמעביר ידיו על פניו מקבל על עצמו עול מלכות שמיים.{{ש}}
נחלקו הראשונים מה הסיבה שרבי היה עושה את זה:
נחלקו הראשונים מה הסיבה שרבי היה עושה את זה:
* ה'''ריטב"א''' {{מ|יג: ד"ה אמר ליה בר פחתי}} כדי שיוכל לכוון דעתו יפה.
* ה'''ריטב"א''' {{מ|יג: ד"ה אמר ליה בר פחתי}} כדי שיוכל לכוון דעתו יפה. ונראה שכן סובר ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ב|ג|ב' ג'}}, וכן סובר ה'''טור''' {{טור|או"ח|סא|ס"א}}.
*  
* '''תלמידי רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ז|א|ז. ד"ה ובלבד שלא יחטוף בחי"ת}} מביא שהסיבה היא כדי שלא יראו את הרמיזות שהיה עושה בעיניו, שהיה מכוון בעיניו שהקב"ה שולט למעלה ולמטה ובארבעת הרוחות.{{הערה|מוסיף ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ב|ג|ב' ג'}} והטור שאין להגיד שראינו שאסור לרמוז בעיניו, כי לצורך התפילה מותר}}
{{להשלים}}
* ופוסק ה'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|סא|ס"א ה'}} שיש ליתן יד על הפנים, והסיבה היא כדעת הריטב"א והטור. משום כוונה.
 
== שינוי המבטא ==
== שינוי המבטא ==
{{להשלים|סיבה=יש להוסיף את דברי הרב קוק מול הרב עוזיאל שבפנה"ל}}
{{להשלים|סיבה=יש להוסיף את דברי הרב קוק מול הרב עוזיאל [https://ph.yhb.org.il/category/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/06-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA/#_te01ftnref6_7 שכאן]}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*  
* [[קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות]]
*


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
* [התוכן בקישור], באתר (שם האתר)
*  


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

תפריט ניווט