הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"

מ
שורה 21: שורה 21:
ה'''גמרא''' (מנחות פד ב) מביאה מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן לגבי הבאת [[ביכורים ממקומות שאינם מובחרים]], שלכולי עלמא אין מביאים לכתחילה מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים לפי שאינם מובחרים. אמנם בדיעבד אם הביא, לדעת ריש לקיש קידש, כלומר חלו על הפירות קדושת ביכורים, ואילו לדעת ר' יוחנן לא קידש. <BR/>
ה'''גמרא''' (מנחות פד ב) מביאה מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן לגבי הבאת [[ביכורים ממקומות שאינם מובחרים]], שלכולי עלמא אין מביאים לכתחילה מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים לפי שאינם מובחרים. אמנם בדיעבד אם הביא, לדעת ריש לקיש קידש, כלומר חלו על הפירות קדושת ביכורים, ואילו לדעת ר' יוחנן לא קידש. <BR/>
בהמשך, מביאה הגמרא שתי ברייתות סותרות. ברייתא אחת אומרת שאם הביא ביכורים מפירות שבגג, שבחורבה שבעציץ ושבספינה, מביא וקורא (פרשת ביכורים), ואילו לפי ברייתא שניה מביא ואינו קורא. <BR/>
בהמשך, מביאה הגמרא שתי ברייתות סותרות. ברייתא אחת אומרת שאם הביא ביכורים מפירות שבגג, שבחורבה שבעציץ ושבספינה, מביא וקורא (פרשת ביכורים), ואילו לפי ברייתא שניה מביא ואינו קורא. <BR/>
שואלת הגמרא, שלכאורה ניתן לתרץ את הברייתות רק אליבא דריש לקיש, אבל לא אליבא דר' יוחנן. שלפי ריש לקיש ניתן לחלק בין גג של מערה לגג של בית, בין חורבה עבודה לבין חורבה לא עבודה, בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לבין ספינה של חרס, שכן ניתן עדיין לדרוש כאן 'מארצך', שאף שאינו מן המקומות המשובחים, עדיין חשיב הוא מהארץ, ולכן מביא קורא. אבל לר' יוחנן שסובר שאף אם הביא לא קידש קשה? ומתרץ שזהו מחלוקת תנאים, לפי שיש ברייתא שאומרת שבספינה ועציץ אינו מביא כל עיקר.
שואלת הגמרא, שלכאורה ניתן לתרץ את הברייתות רק אליבא דריש לקיש, אבל לא אליבא דר' יוחנן. שלפי ריש לקיש ניתן לחלק בין גג של מערה לגג של בית, בין חורבה עבודה לבין חורבה לא עבודה, בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לבין ספינה של חרס, שכן ניתן עדיין לדרוש כאן 'מארצך', שאף שאינו מן המקומות המשובחים, עדיין נחשב הוא מהארץ ולכן מביא קורא. אבל לר' יוחנן שסובר שאף אם הביא לא קידש קשה? ומתרץ שזהו מחלוקת תנאים, לפי שיש ברייתא שאומרת שבספינה ועציץ אינו מביא כל עיקר.<BR/>
עולה מהגמרא הזו שיש חילוק בין עציץ נקוב לשאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לספינה של חרס לענין ביכורים.  
עולה מהגמרא הזו שיש חילוק בין עציץ נקוב לשאינו נקוב, ובין ספינה של עץ לספינה של חרס לענין ביכורים.