הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 348 בתים ,  12:53, 6 בינואר 2016
שורה 53: שורה 53:
===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש===
===קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש===


ה'''גמרא''' (שבת כג ב) מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ו[[נר חנוכה]] ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני [[יין לקידוש]]. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).
ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]
<BR/>וב'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (שבת י א ד"ה אמר רבא) הקשה איך אנו דוחים [[קידוש דאורייתא]] מפני נר שבת דרבנן. ותירץ דלא דחינן, שהרי אפשר [[לקדש על הלחם]]. וב'''מגן אברהם''' (ח) כתב טעם נוסף, דאף ש[[קידוש של שבת הוא מדאורייתא]], מ"מ בזה יוצא ידי חובה בקידוש של תפילה, אבל מה שתיקנו [[לקדש גם על היין הוא מדרבנן]]. וה'''משנה ברורה''' (יג) הביא את שני הטעמים.
מביאה דברי רבא דפשיטא ליה שאם יש לאדם שתי מצוות לפניו, נר שבת ו[[נר חנוכה]] ואין לו די כסף כדי לקיים שניהם, עדיף שידליק נר לכבוד שבת, שהוא משום שלום בית, ושלום ביתו קודם. כמו כן נר לכבוד שבת עדיף גם על פני [[יין לקידוש]]. וכ"פ ה'''רמב"ם''' (חנוכה ד יד) וה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ג, תרעח א).
<BR/>וב'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (שבת י א ד"ה אמר רבא) הקשה איך אנו דוחים [[קידוש דאורייתא]] מפני נר שבת דרבנן. ותירץ דלא דחינן, שהרי אפשר [[לקדש על הלחם]]. וב'''מגן אברהם''' (ח) כתב טעם נוסף, דאף שקידוש של שבת הוא מדאורייתא, מ"מ בזה יוצא ידי חובה בקידוש של תפילה, אבל מה שתיקנו [[לקדש גם על היין הוא מדרבנן]]. וה'''משנה ברורה''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14171&st=&pgnum=73 (יג)] הביא את שני הטעמים.


ובביאור המושג שלום בית, כתב '''המאירי''' (כג ב ד"ה מי) שלא יהיו בני ביתו יושבים בחושך, וכ"כ ה'''ר"ן''' שם. ובשם יש מפרשים כתב ה'''מאירי''' שם שהוא מצד אשתו, שה[[מצווה מסורה לה]]. ונראה שכוונתו שלא תצטער בעבור ביטול המצווה.
ובביאור המושג שלום בית, כתב '''המאירי'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36401&st=&pgnum=34 (כג ב ד"ה מלא)]
שלא יהיו בני ביתו יושבים בחושך, וכ"כ ה'''ר"ן''' שם. ובשם יש מפרשים כתב ה'''מאירי''' שם שהוא מצד אשתו, שה[[החייבים בהדלקת נר שבת#קדימת הנשים במצווה|מצווה מסורה לה]]. ונראה שכוונתו שלא תצטער בעבור ביטול המצווה.


====בזמן הזה====
====בזמן הזה====


כתב הרב '''אגרות משה''' (ה כ ל) שבזמן הזה שיש אור מן החשמל, שוב אין דין קדימה לנר על פני יין לקידוש, שבשביל חשש רחוק של הפסקת חשמל, אין להקדים את הנר על פני יין לקידוש. וכן הסכים לדינא בשו"ת '''להורות נתן'''  
כתב הרב '''אגרות משה''' (ה כ ל) שבזמן הזה שיש אור מן החשמל, שוב אין דין קדימה לנר על פני יין לקידוש, שבשביל חשש רחוק של הפסקת חשמל, אין להקדים את הנר על פני יין לקידוש. וכן הסכים לדינא בשו"ת '''להורות נתן'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&hilite=9ce1203d-4843-4172-8cdc-0573e9d78808&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%99%D7%96&pgnum=26 (יא יז ז)] וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14695&st=&pgnum=26&hilite= (יא יז ז)]  
וכתב שאף בכה"ג מפסיד הברכה, שהרי [[אין לברך על החשמל]], מ"מ לא יפסיד בשביל זה היין לקידוש.


===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===
===החובה לחזר על הפתחים עבור נר של שבת===


עוד כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>
עוד כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&halocha=1&hilite= (שבת ה א)]
דאפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק. הביאו גם ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג ב)<BR/>


====מקור הדין====
====מקור הדין====


הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתבו מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/>
הנה המגיד משנה והכסף משנה לא כתבו מקור לדברי הרמב"ם, אבל ה'''אור שמח''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=8218&rid=1227 (ד"ה שואל)]
כתב דמקורו מפסחים קיב. דאיתא שם דאף שאמר ר"ע [[עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות]], מ"מ בשביל [[ד' כוסות]] לפסח צריך [[לקבל מן הצדקה]], משום פרסומי ניסא. ובגמ' דילן אמרו שנר שבת עדיף מנר חנוכה, וא"כ עדיף הוא גם מד' כוסות שאף הוא משום פרסומי ניסא, ואם לד' כוסות יש לחזר על הפתחים כ"ש לנר שבת.<BR/>
וב'''ביאור הגר"א''' כתב באופן מעט שונה, שקידוש היום עדיף מ[[כבוד יום]], כדמפורש בפסחים קה:, ולכבוד יום צריך לחזר על הפתחים, לכה"פ בשביל דבר מועט, כמ"ש בפסחים קיב: אבל עושה הוא [[דבר מועט מתוך ביתו]], וא"כ כ"ש לנר שצריך לחזר על הפתחים. ולפי"ד יוצא שאף לקידוש היום צריך לחזר על הפתחים, שהרי הוא עדיף מכבוד יום, וזה לא מצאנו אלא בד' כוסות. וצ"ע.<BR/>
וב'''ביאור הגר"א''' כתב באופן מעט שונה, שקידוש היום עדיף מ[[כבוד יום]], כדמפורש בפסחים קה:, ולכבוד יום צריך לחזר על הפתחים, לכה"פ בשביל דבר מועט, כמ"ש בפסחים קיב: אבל עושה הוא [[דבר מועט מתוך ביתו]], וא"כ כ"ש לנר שצריך לחזר על הפתחים. ולפי"ד יוצא שאף לקידוש היום צריך לחזר על הפתחים, שהרי הוא עדיף מכבוד יום, וזה לא מצאנו אלא בד' כוסות. וצ"ע.<BR/>
ועיין ב'''שער הציון''' (אורח חיים רמב ד) לבעל המשנ"ב שהקשה על דברי הגר"א אלו שלכאורה סותר את עצמו למש"כ בסימן רמב, ששם משמע שסובר שאין צריך [[לחזר על הפתחים בשביל סעודת שבת]], ומפרש 'עושה הוא דבר מועט' היינו משלו, והכא מפרש שצריך גם לחזור על הפתחים עבור זה.
ועיין ב'''שער הציון''' (אורח חיים רמב ד) לבעל המשנ"ב שהקשה על דברי הגר"א אלו שלכאורה סותר את עצמו למש"כ בסימן רמב, ששם משמע שסובר שאין צריך [[לחזר על הפתחים בשביל סעודת שבת]], ומפרש 'עושה הוא דבר מועט' היינו משלו, והכא מפרש שצריך גם לחזור על הפתחים עבור זה.

תפריט ניווט