9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תפילה במקום גבוה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== שיעור הגובה האסור ומחצלאות == | == שיעור הגובה האסור ומחצלאות == | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, ומבאר ה'''כסף משנה''' שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ, וכן הוא להדיא ב'''מאירי''' (ברכות י ב ד"ה המתפלל אל יעמוד).<BR/> | ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) כותב ששיעור מקום גבוה האסור לתפילה הוא ג' טפחים, ומבאר ה'''כסף משנה''' שם, שפחות מכך נחשב כחלק מהארץ, וכן הוא להדיא ב'''מאירי''' (ברכות י ב ד"ה המתפלל אל יעמוד).<BR/> | ||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (תפילה נב) כתוב שלא הקפידו אלא במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, אבל בפחות מכן אין לחוש. אמנם ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הרמב"ם) כבר הכריע כדברי הרמב"ם. בספר '''מאמר מרדכי''' (ג) כותב שטעות סופר יש בארחות חיים, וצריך לומר ג' טפחים. | ב'''ארחות חיים''' לוניל (תפילה נב) כתוב שלא הקפידו אלא במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, אבל בפחות מכן אין לחוש, וכן הוא ב'''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל). אמנם ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב הרמב"ם) כבר הכריע כדברי הרמב"ם. בספר '''מאמר מרדכי''' (ג) כותב שטעות סופר יש בארחות חיים, וצריך לומר ג' טפחים. | ||
=== מחצלאות === | === מחצלאות === | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. וכן הביא ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אבל בדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר. | כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ז) שאם היה המקום הגבוה שעומד בו ארבע על ארבע אמות, הרי הוא כעלייה ומותר להתפלל בו, וכן אם היה מוקף ארבע מחיצות מכל רוחותיו, אף שאין בו ד' על ד' מותר להתפלל בו, מפני שאין גובהו ניכר והוא חולק מקום לעצמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים צ) כדבריו. וכן הביא ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל אל יעמוד) בשם יש אומרים, אבל בדבריו מבואר שאם גבוה עשרה אז אפילו אינו מוקף מחיצות או רחב ד', הרי הוא חולק מקום לעצמו ומותר. | ||
אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | אמנם ה'''ראב"ד''' שם השיג על דבר זה וכתב שאם יכול לירד למטה ולהתפלל – ירד<ref>וכן הוא גם בספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו).</ref>. אבל ה'''כסף משנה''' כתב שאין כוונתו לחלוק על הרמב"ם וגם הוא מודה שמקום החולק רשות לעצמו אינו צריך לירד. | ||
<BR/>בביאור דברי הכסף משנה כתב בספר '''באר יהודה''' על הרמב"ם, שכוונתו שרק אם יכול הוא לרדת בלא טירחה יתרה צריך הוא לרדת, אך אם יש בזה טירחה יתרה כגון ב[[עומד בראש הזית]] וכד' אינו מחוייב לירד. | <BR/>בביאור דברי הכסף משנה כתב בספר '''באר יהודה''' על הרמב"ם, שכוונתו שרק אם יכול הוא לרדת בלא טירחה יתרה צריך הוא לרדת, אך אם יש בזה טירחה יתרה כגון ב[[עומד בראש הזית]] וכד' אינו מחוייב לירד. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
== שליח ציבור == | == שליח ציבור == | ||
כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו | כתב '''רבנו מנוח''' {{מקור}} ששליח ציבור שכוונתו להשמיע לציבור, מותר לעמוד אפילו על גבי כסא ו וספסל. וכן כתבו עוד ראשונים – ספר '''אהל מועד''' (תפילה ג ו) בשם '''רי"צ גיאות''', '''כל בו''' (יא ד"ה וצריך המתפלל) ו'''ארחות חיים''' (תפילה נב) בשם '''רבי מתתיה''', '''רבנו ירוחם''' (ג ד כה ב) בשם '''רב חנוך גאון''', וכן כתב '''אבודרהם''' (שמונה עשרה ד"ה וחוזר) ליישב המנהג שאם לא כן לא ישמעו את הש"ץ מרוב הציבור המתאספים. | ||
כן הביא ה'''בית יוסף''' (אורח חיים צ ד"ה המתפלל). | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||