9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==הכרעת הראשונים== | ==הכרעת הראשונים== | ||
=== שיטת הרי"ף | === שיטת הרי"ף ורוב הראשונים === | ||
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/> | ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא את מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/> | ||
מבואר בדבריו שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה | מבואר בדבריו שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי ש'לקריאת שמע כותיקין' נכונים להלכה.<BR/> | ||
לענין הברייתות דרשב"י, ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) | לענין הברייתות דרשב"י, כותב ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) ששתיהן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | ||
נמצא שלפי הרי"ף בשעת הדחק מותר לקרוא החל מעלות השחר, ואמנם זמנה לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו מד' אמות, ומצוה מן המובחר לקראה כותיקין, שהיו קוראים עם הנץ החמה. אמנם גם אחר הנץ שרי לקרוא עד שלוש שעות. | |||
כן כתב להדיא '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, וזמנה הוא משיכיר את חבירו, אלא שותיקין מדקדקים | כן כתב להדיא '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאין מחלוקת בין אביי לרב הונא, וזמנה הוא משיכיר את חבירו, אלא שותיקין מדקדקים מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. והוסיף רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר. | ||
לשיטה זו הסכימו גם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע) שאף ש[[זמן קריאת שמע הוא עד ג' שעות]], מכל מקום מצוה מן המובחר לקרוא כותיקין סמוך לנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה. אלא שמדבריהם נראה שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, ולא כתבו שזהו רק בדיעבד. משמע שסוברים שכל דין משיכיר את חבירו או בין תכלת ללבן, אינו להלכה. אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) נראה שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. | |||
גם ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה) כתב שהלכה כר' יהושע שקריאת שמע עד ג' שעות, אבל לכתחילה חייב לכוון קריאתה עד הנץ החמה. | |||
==== הקושיה מנברשת של זהב ==== | |||
הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה לקריאת שמע) ממה שאמרו במסכת יומא (לז א) שכשהחמה היתה זורחת היו ניצוצות יוצאים מנברשת הזהב שעשתה הלני המלכה, והיו יודעים העם שהגיע נץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע של שחרית. משמע שעיקר זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. ותירצו התוספות שזהו הזמן שהוקבע לציבור לפי שלא היו יכולים למהר כותיקין, שאין רוב בני אדם יכולים לכוון לאותה שעה. | |||
<BR/>'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה. | |||
גם ה'''רא"ש''' (ברכות א י) למד כן בדעת הרי"ף וכן סובר הוא בעצמו, שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>ומשום מה לא פוסק כאחרים - משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | גם ה'''רא"ש''' (ברכות א י) למד כן בדעת הרי"ף וכן סובר הוא בעצמו, שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>ומשום מה לא פוסק כאחרים - משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | ||
| שורה 54: | שורה 62: | ||
<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ. | <BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ. | ||
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | <BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||