9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 45: | שורה 45: | ||
גם ה'''רא"ש''' (ברכות א י) למד כן בדעת הרי"ף וכן סובר הוא בעצמו, שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>ומשום מה לא פוסק כאחרים - משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | גם ה'''רא"ש''' (ברכות א י) למד כן בדעת הרי"ף וכן סובר הוא בעצמו, שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר, אבל עיקר הזמן כסתמא דמתני' שתחילת הזמן הוא משיכיר בין תכלת ללבן<ref>ומשום מה לא פוסק כאחרים - משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>. | ||
<BR/>ומוכיח דבריו, שהרי גם הותיקין היו סבורים כר' יהושע שעיקר הזמן הוא עד ג' שעות, כדמוכח בגמרא (כה ב) לגבי היורד לטבול וצריך לקרוא את שמע, שהגמרא אומרת שהמשנה אתיא גם כר' יהושע שבאמת סוף זמן קריאה הוא בג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר קורא כותיקין עד הנץ. | <BR/>ומוכיח דבריו, שהרי גם הותיקין היו סבורים כר' יהושע שעיקר הזמן הוא עד ג' שעות, כדמוכח בגמרא (כה ב) לגבי היורד לטבול וצריך לקרוא את שמע, שהגמרא אומרת שהמשנה אתיא גם כר' יהושע שבאמת סוף זמן קריאה הוא בג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר קורא כותיקין עד הנץ. ושכן מוכח גם מדברי הירושלמי. | ||
<BR/>לגבי הקושיה ממסכת יומא, כותב הרא"ש שהסימן של הניצוצות בנברשת היה לשאר העם בירושלים, שלא היו יכולים להקדים ולמהר לקרוא קודם הנץ כותיקין. | |||
<BR/>לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י, כותב הרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | |||
=== שיטת בעל המאור === | === שיטת בעל המאור === | ||