10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית. | ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית. | ||
<BR/>ב'''גמרא''' (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע, וכן פסקו כל הפוסקים. | <BR/>ב'''גמרא''' (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע, וכן פסקו כל הפוסקים. | ||
=== לכתחילה או בדיעבד === | |||
מלשון המשנה והגמרא משמע שזמן זה של ג' שעות הוא לכתחילה, וכן מדברי הרי"ף והרא"ש שציטטו את הגמרא. | |||
אמנם ב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) משמע שזמן זה של עד ג' שעות הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא עד שתנץ החמה. | |||
<BR/>וכן מדוייק בלשון ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) שכותב שאם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר. | |||
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) כתב בפשיטות שזמנה נמשך עד סוף ג' שעות ביום, אלא שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין. | |||
== לאחר שלוש שעות == | == לאחר שלוש שעות == | ||
| שורה 15: | שורה 22: | ||
הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה. | הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה. | ||
ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'. | ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.<BR/> | ||
<BR/>גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. <BR/>אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביא בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | ||
[[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | [[קטגוריה: זמני קריאת שמע]] | ||