הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} {{מקורות||||}} ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קר...")
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות||||}}
{{מקורות|||||}}
 
== מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ==
ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית.
ה'''משנה''' (ברכות א ב) מביאה מחלוקת תנאים לענין סוף זמן קריאת שמע של שחרית. לדעת ר' אליעזר צריך לגמרה עד הנץ החמה, ואילו לר' יהושע עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד משנתם בשעה שלישית.
<BR/>ב'''גמרא''' (ברכות י ב) פוסק רב יהודה בשם שמואל הלכה כר' יהושע.
== לאחר שלוש שעות ==
ה'''משנה''' מוסיפה שהקורא לאחר שלוש שעות, לא הפסיד, אלא הוא כאדם הקורא בתורה. כלומר, אין איסור לקרוא קריאת שמע לאחר הזמן, אלא שאין הוא אלא כקורא בתורה, אך אין לו שכר קריאת שמע בזמנה אלא שכר כעוסק בתורה.
ב'''גמרא''' (ברכות י ב) מבואר שאף מברך שתים לפניה ואחת לאחריה, וכדין כל קורא את שמע (ואמנם יש דעה שאינו מברך ברכת יוצר אור, אך דעה זו נדחית).
=== אחר שעה רביעית ===
ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) כותב בשם '''רב האי גאון'''{{מקור}} שכל שעה רביעית אף שאינה עונתה, מברך שתים לפניה ואחר לאחריה. ומדייק בדבריו, שלאחר ארבע שעות אינו מברך כלל. ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה אפשרות שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. וכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום.