הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:


=== פירוש ותיקין ===
=== פירוש ותיקין ===
מהגמרא משמע שותיקין היו קוראים קריאת שמע קודם הנץ, והיו מסיימים עם הנץ החמה כדי שיסמכו גאולה לתפילה. וכן משמע מהגמרא להלן (כה ב) לגבי בעל קרי שהמשנה אומרת שאם יכול לעלות ולטבול עד שלא תנץ החמה יטבול, ואם לאו יתכסה במים ויקרא. ומסבירה הגמרא שאף שהמשנה הגבילה זמן קריאת שמע עד הנץ החמה אין מזה ראיה שהלכה כר' אליעזר, שאפשר ליישב גם אליבא דר' יהושע וכותיקין שהיו גומרים אותה עם הנץ החמה.
מהגמרא משמע שותיקין היו קוראים קריאת שמע קודם הנץ, והיו מסיימים עם הנץ החמה כדי שיסמכו גאולה לתפילה. וכן משמע מהגמרא להלן (כה ב) לגבי בעל קרי שהמשנה אומרת שאם יכול לעלות ולטבול עד שלא תנץ החמה יטבול, ואם לאו יתכסה במים ויקרא. ומסבירה הגמרא שאף שהמשנה הגבילה זמן קריאת שמע עד הנץ החמה אין מזה ראיה שהלכה כר' אליעזר, שאפשר ליישב גם אליבא דר' יהושע וכותיקין שהיו גומרים אותה עם הנץ החמה. כן פירשו ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר). <BR/>
<BR/>כן פירשו ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר). אמנם '''בעל המאור''' (ברכות ב ב) מפרש שנץ החמה הוא משך זמן כלשהו, והותיקין לא היו קוראים קודם הנץ, אלא עם התחלת הנץ ומסיימים בסוף הנץ, ולהלן תתבאר שיטתו בענין.
אמנם '''בעל המאור''' (ברכות ב ב) מפרש שנץ החמה הוא משך זמן כלשהו, והותיקין לא היו קוראים קודם הנץ, אלא עם התחלת הנץ ומסיימים בסוף הנץ, ולהלן תתבאר שיטתו בענין.


== הגמרא ביומא ==
== הגמרא ביומא ==
שורה 32: שורה 32:
עוד מביאה הגמרא ברייתא אחרת שגם בה מובאים דברי ר' שמעון בר יוחאי, אך הפעם משם רבו ר' עקיבא, שפעמים אדם קורא קריאת שמע פעמיים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ, ויוצא ידי חובת קריאת שמע אחת של יום ואחת של לילה. ומבואר בגמרא שאף שזמן זה הוא יום, כיון שיש אנשים שישנים בזמן זה, יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של לילה. גם על ברייתא זו מובאים דברי ר' יהושע בן לוי שפוסק הלכה כמו רשב"י.
עוד מביאה הגמרא ברייתא אחרת שגם בה מובאים דברי ר' שמעון בר יוחאי, אך הפעם משם רבו ר' עקיבא, שפעמים אדם קורא קריאת שמע פעמיים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ, ויוצא ידי חובת קריאת שמע אחת של יום ואחת של לילה. ומבואר בגמרא שאף שזמן זה הוא יום, כיון שיש אנשים שישנים בזמן זה, יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של לילה. גם על ברייתא זו מובאים דברי ר' יהושע בן לוי שפוסק הלכה כמו רשב"י.


לכאורה ישנה סתירה בין שתי הברייתות, שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ בחמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של יום. ואילו לפי הברייתא השניה זמן זה הוא עדיין זמן קריאת שמע של לילה.  
לכאורה ישנה סתירה בין שתי הברייתות, שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ בחמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של יום. ואילו לפי הברייתא השניה זמן זה הוא עדיין זמן קריאת שמע של לילה. ובאמת נחלקו הראשונים בביאור היחס בין הברייתות, וממילא בפסיקת ההלכה בזה.


==הכרעת הראשונים==
==הכרעת הראשונים==
=== שיטת הרי"ף ===
=== שיטת הרי"ף וסייעתו ===
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. משמע בדבריו שסובר שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה שקריאת שמע כותיקין.<BR/>
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/>
מבואר בדבריו שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה שקריאת שמע כותיקין.<BR/>
לענין הברייתות דרשב"י, ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) כותב ששתי הברייתות הינן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/>
לענין הברייתות דרשב"י, ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) כותב ששתי הברייתות הינן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/>
לכאורה יוצא שלפי הרי"ף בשעת הדחק מותר לקרוא החל מעלות השחר, ואמנם זמנה לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו מד' אמות, ומצוה מן המובחר לקראה כותיקין, שהיו קוראים עם הנץ החמה. אמנם גם אחר הנץ שרי לקרוא עד שלוש שעות.
לסיכום יוצא שלפי הרי"ף בשעת הדחק מותר לקרוא החל מעלות השחר, ואמנם זמנה לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו מד' אמות, ומצוה מן המובחר לקראה כותיקין, שהיו קוראים עם הנץ החמה. אמנם גם אחר הנץ שרי לקרוא עד שלוש שעות.


=== שיטת בעל המאור ===
=== שיטת בעל המאור ===
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/>
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות של רשב"י חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. <BR/>
מביא לזה ראיה מדברי אביי שפסק לקריאת שמע כותיקין, כלומר מהנץ החמה. ומדגיש שמותר לקרוא גם בשעת הנץ עצמו (שיש לו משך כלשהן), ולאו דווקא אחר הנץ, וגם יותר עדיף שזהו עיקר מצותה מן המובחר.  
ומביא לזה ראיה מדברי אביי שפסק לקריאת שמע כותיקין, כלומר מהנץ החמה. ומדגיש שמותר לקרוא גם בשעת הנץ עצמו (שיש לו משך כלשהן) ולאו דווקא אחר הנץ, וגם עדיף יותר לעשות כן שזהו עיקר מצותה מן המובחר.  
<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ.  
<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ.  
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל ב) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה.
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל א) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה.


<BR/>וכן כתב ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאביי לא לחלוק על רב הונא בא, אלא בא לומר שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ. אך שאר אדם שאינו חושש לזה, יכול לקרות מהנץ החמה.
<BR/>וכן כתב ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאביי לא לחלוק על רב הונא בא, אלא בא לומר שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ. אך שאר אדם שאינו חושש לזה, יכול לקרות מהנץ החמה.