הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

מאיזה זמן ביום מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית לכתחילה ובדיעבד, ואיזה זמן הוא עדיף ומצוה מן המובחר.

אומרת ה'''משנה''' (ברכות א ב) שתחילת זמן קריאת שמע של שחרית היא משיכיר בין תכלת ללבן, כלומר שיש מספיק אור בחוץ כדי שיוכל אדם להבדיל בין צבעים אלו. ולדעת ר' אליעזר שם במשנה, צריך מספיק אור כדי שיכיר בין תכלת לכרתי, שהם צבעים דומים יותר ונצרך יותר אור על מנת להבחין ביניהם, כלומר לדעתו תחילת זמן קריאת שמע של שחרית הוא מאוחר יותר.

<BR/>ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) בברייתא מובאות דעות נוספות, דעת ר' מאיר משיכיר בין זאב לכלב, דעת ר' עקיבא בין חמור לערוד, ולדעת אחרים משיראה את חבירו רחוק ד' אמות ויכירנו.

<BR/>כמה ראשונים הביאו דברי הירושלמי הללו להלכה. '''רב ניסים גאון''' (ט ב), '''תוספות''' (ד"ה אחרים), ה'''רא"ש''' (א י), ה'''רשב"א''' (ד"ה אחרים) ועוד.

<BR/>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה אמר אביי) לא הזכיר דברי הירושלמי, אלא כתב שמיירי בחבירו הרגיל אצלו, שאם בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות אינו מכירו.

==הכרעת הראשונים==

===קושיה מנברשת של זהב של הלני המלכה===

הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה לקריאת שמע) ממה שאמרו במסכת יומא (לז א) שכשהחמה היתה זורחת היו ניצוצות יוצאים מנברשת הזהב שעשתה הלני המלכה, והיו יודעים העם שהגיע נץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע של שחרית. משמע שעיקר זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. ותירצו התוספות שזהו הזמן שהוקבע לציבור לפי שלא היו יכולים למהר כותיקין, שאין רוב בני אדם יכולים לכוון לאותה שעה.

ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) כותב ששתי הברייתות הינן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/>

[[קטגוריה: ברכות ח:]]

[[קטגוריה: ברכות ט:]]

[[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן נח]]