9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה. | בהמשך הגמרא מובאת מחלוקת אמוראים כמי הלכה. | ||
<BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין | <BR/>רב הונא פוסק הלכה כאחרים, דהיינו שזמן קריאת שמע משיכיר את חברו ממרחק ד' אמות. ואילו אביי אומר שלתפילין כאחרים, אבל לקריאת שמע כותיקין, וזהו על פי דברי ר' יוחנן שאמר שותיקין (אנשים ענוים שמחבבים את המצוות), היו גומרים קריאת שמע עם הנץ החמה, כדי לסמוך גאולה לתפילה, ונמצא שמתפלל ביום. ומביאה הגמרא סמך מהפסוק "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים", היינו שמקבלים מורא שמים עם השמש, כלומר עם הנץ החמה. | ||
===פירוש בין תכלת ללבן=== | ===פירוש בין תכלת ללבן=== | ||
ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) מוסבר שכוונת המשנה 'בין תכלת ללבן' אין הכוונה לשתי גיזות צמר אחת תכלת ואחת לבנה, שהרי זה אפשר להבחין גם בלילה. אלא מסבירה הגמרא - בין תכלת שבה ללבן שבה, ונחלקו הראשונים בפירוש הענין. | ב'''גמרא''' (ברכות ט ב) מוסבר שכוונת המשנה 'בין תכלת ללבן' אין הכוונה לשתי גיזות צמר אחת תכלת ואחת לבנה, שהרי זה אפשר להבחין גם בלילה. אלא מסבירה הגמרא - בין תכלת שבה ללבן שבה, ונחלקו הראשונים בפירוש הענין. | ||
<BR/>'''רש"י''' (ד"ה בין) מסביר שהכוונה לגיזת צמר שצבעה תכלת, ויש מקומות שלא עלה הצבע יפה ונשאר לבן, שצריך שיוכל להבדיל בין הצבעים. | <BR/>'''רש"י''' (ד"ה בין) מסביר שהכוונה לגיזת צמר שצבעה תכלת, ויש מקומות שלא עלה הצבע יפה ונשאר לבן, שצריך שיוכל להבדיל בין הצבעים. | ||
<BR/>'''תוספות''' (ד"ה אלא) הקשו על רש"י בענין זה, שבמסכת מנחות (מג ב) אמרו | <BR/>'''תוספות''' (ד"ה אלא) הקשו על רש"י בענין זה, שבמסכת מנחות (מג ב) אמרו שמצות קריאת שמע תלויה במצות ציצית כדתנן 'בין תכלת ללבן', והרי גיזת צמר אינו ענין לציצית. ועוד, שגם בלילה ניתן לפעמים להבחין בצבעים שבגיזת צמר, על כן ודאי הפירוש הוא בין תכלת שבציצית ללבן שבציצית, שבזמן שאפשר להבחין בין צבעים אלו זה זמן תחילת קריאת שמע, ונמצא שתלויה מצות קריאת שמע במצות ציצית. | ||
<BR/>גם ב'''ירושלמי''' (ברכות א ב) משמע שבין תכלת ללבן הכוונה לצבעים בציצית, שסמכו זאת על הפסוק 'וראיתם אותו'. וב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה מתני') מצדד כפירוש זה של הירושלמי שמכיר בין חוליה של תכלת לחוליה של לבן בציצית. וכן היא דעת ה'''רא"ש''' (ברכות א י), ה'''רשב"א''' (ט ב ד"ה בין) וה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה). | <BR/>גם ב'''ירושלמי''' (ברכות א ב) משמע שבין תכלת ללבן הכוונה לצבעים בציצית, שסמכו זאת על הפסוק 'וראיתם אותו'. וב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה מתני') מצדד כפירוש זה של הירושלמי שמכיר בין חוליה של תכלת לחוליה של לבן בציצית. וכן היא דעת ה'''רא"ש''' (ברכות א י), ה'''רשב"א''' (ט ב ד"ה בין) וה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה). | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
<BR/>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה אמר אביי) לא הזכיר דברי הירושלמי, אלא כתב שמיירי בחבירו הרגיל אצלו, שאם בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות אינו מכירו. | <BR/>לעומת זאת ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה אמר אביי) לא הזכיר דברי הירושלמי, אלא כתב שמיירי בחבירו הרגיל אצלו, שאם בשאינו רגיל, אפילו אחר כמה שעות אינו מכירו. | ||
== | ==הכרעת הראשונים== | ||
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. משמע בדבריו שסובר שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה שקריאת שמע כותיקין. | ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. משמע בדבריו שסובר שאביי לא בא לחלוק על רב הונא, אלא הלכה באמת כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אך גם דברי אביי נכונים להלכה שקריאת שמע כותיקין. | ||
<BR/>וכן כתב ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאביי לא לחלוק על רב הונא בא, אלא בא לומר שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ. אך שאר אדם שאינו חושש לזה, יכול לקרות מהנץ החמה. | <BR/>וכן כתב ב'''תלמידי רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) שאביי לא לחלוק על רב הונא בא, אלא בא לומר שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו קורים סמוך לנץ. אך שאר אדם שאינו חושש לזה, יכול לקרות מהנץ החמה. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) כותב ששתי הברייתות הינן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) כותב ששתי הברייתות הינן להלכה, ואמנם זמן קריאת שמע של שחרית לאחר עלות השחר, הוא בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | ||
יש ליישב דברים אלו של הרי"ף עם מה שכתב לקמן (הובא לעיל) שהלכה כר' יוחנן שהותיקין היו מסיימם קריאת שמע עם הנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה, | יש ליישב דברים אלו של הרי"ף עם מה שכתב לקמן (הובא לעיל) שהלכה כר' יוחנן שהותיקין היו מסיימם קריאת שמע עם הנץ החמה כדי לסמוך גאולה לתפילה, ולכאורה יוצא שלפי הרי"ף בדעת הדחק יש לקרוא החל מעלות השחר, ואמנם זמנה לכתחילה הוא משיכיר את חבירו הרגיל עמו מד' אמות, ומצוה מן המובחר לקראה כותיקין, שהיו קוראים עם הנץ החמה. אמנם גם אחר הנץ שרי לקרוא עד שלוש שעות. | ||
=== שיטת בעל המאור === | |||
'''בעל המאור''' (ב א) סבור ששתי הברייתות חלוקות זו על זו, והלכה כהברייתא השניה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא מהנץ החמה בלבד, וקודם לכן הוא זמן לקריאת שמע של ערבית, ואם קרא של יום לא יצא. < BR/> | |||
וראייתו מדברי אביי שפסק לקריאת שמע כותיקין, כלומר מהנץ החמה. ומדגיש שמותר לקרוא גם בשעת הנץ עצמו (שיש לו משך כלשהן), ולאו דווקא אחר הנץ, וגם יותר עדיף שזהו עיקר מצותה מן המובחר. | |||
<BR/>ועוד ראיה מביא ממסכת יומא (לז ב) שכתוב שם שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, לפי שהם קוראים אחר עמוד השחר קודם הנץ. | |||
<BR/>ובסוף דבריו מוכיח מהגמרא להלן (ל ב) שהמשכים לצאת לדרך מביאים לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. הרי להדיא שאף ששאר דברים מותר קודם הנץ אחר עלות השחר, קריאת שמע לא מותר אלא בעונתה. | |||
[[קטגוריה:זמני קריאת שמע]] | [[קטגוריה:זמני קריאת שמע]] | ||
[[קטגוריה: ברכות ח:]] | [[קטגוריה: ברכות ח:]] | ||
[[קטגוריה: ברכות ט:]] | [[קטגוריה: ברכות ט:]] | ||
[[קטגוריה: יומא לז.]] | |||
[[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]] | [[קטגוריה:קריאת שמע פרק א]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן נח]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן נח]] | ||