הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 13 בתים ,  02:05, 4 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==החיוב לברך==
==החיוב לברך==


כ' בסדר '''רב עמרם גאון''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42695&hilite=80bbfc1f-4145-4374-8b09-60aa81aec79b&st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA&pgnum=56 (סדר שבתות)], שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'. וכן הוא ב'''תשובת הגאונים''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1356&pgnum=54 (ליק פב/שערי תשובה צא)] בשם '''רב שרירא גאון ורב האי גאון''', שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב)] ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]]. וכ"כ ב'''תשובת רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים סו), וכן כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)], שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים.
כ' בסדר '''רב עמרם גאון'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42695&hilite=80bbfc1f-4145-4374-8b09-60aa81aec79b&st=%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%AA&pgnum=56 (סדר שבתות)],  
שהמדליק נר של שבת צריך לברך 'ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של שבת'.
וכן הוא ב'''תשובת הגאונים'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1356&pgnum=54 (ליק פב/שערי תשובה צא)]  
בשם '''רב שרירא גאון ורב האי גאון''', שאף שאינה מוזכרת בתלמוד, הלכתא היא ולא מנהג, שהרי כתוב בגמרא [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב)]  
ש[[חיוב הדלקת נר שבת|הדלקת נר בשבת חובה]].  
וכ"כ ב'''תשובת רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים סו), וכן כתב ה'''רמב"ם'''  
[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)],  
שמברכים כדרך שמברכים על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים.


אבל ב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=11 (ב יא)] וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''.  
אבל ב'''אור זרוע'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=11 (ב יא)]  
וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''.  


וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). וכן מובא ב'''ספר הפרדס''' (שער המעשה ד"ה יש מי שכתב), וב'''ארחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת, ואין ללמוד מ'חובה' ל'חובה'.<BR/>
וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). וכן מובא ב'''ספר הפרדס''' (שער המעשה ד"ה יש מי שכתב), וב'''ארחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת, ואין ללמוד מ'חובה' ל'חובה'.<BR/>
שורה 15: שורה 26:
===טעם המחלוקת===
===טעם המחלוקת===


בטעם מחלוקת הראשונים יש לבאר דהמחייבים לברך ס"ל דיש מצוה בההדלקה עצמה, ואילו הפוטרים מברכה סוברים שהמצווה היא שיהיה נר דלוק בבית, ולא ההדלקה עצמה. וכן נראה מדברי התוס' שם, שכתב בשמם שאם יש לו נר דלוק אינו צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ומבואר מזה דליכא מצוה כלל בהדלקה עצמה, אלא רק במה שיש אור בבית. וכן במרדכי הנ"ל בשם ר' משולם, משמע שליכא מצוה בהדלקה, שכתב שגמר מלאכת המצוה אינו בהדלקה, אלא המצוה היא במה שסועד לאור הנר ובזה הוא מענג את השבת, וכ"כ לבאר בשו"ת '''ציץ אליעזר''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14500&st=%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05EA%20%u05D4%u05E0%u05E8%20%u05D1%u05E9%u05D1%u05EA (א כ יא ד"ה מבואר לנו)]. אבל מורו ורבו בשו"ת '''הר צבי''' בכמה מקומות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05de%u05e2%u05e9%u05d4+%u05d4%u05d4%u05d3%u05dc%u05e7%u05d4 (א קמ ד"ה בעיקר הדבר,] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05D4%u05DE%u05E6%u05D5%u05D4%20%u05E9%u05D9%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%20%u05D1%u05D9%u05D3%u05D9%u05DD א קמג ד"ה אולם להלכה,] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05DE%u05E2%u05E9%u05D4%20%u05D4%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05D4 ב קיד ד"ה והנה לענין)] כתב דעיקר המצוה היא שיהיה נר דלוק, ודייק מלשון הרמב"ם, וגם יישב בזה הא דהתיר המג"א לברך על הדלקת הגויה.
בטעם מחלוקת הראשונים יש לבאר דהמחייבים לברך ס"ל דיש מצוה בההדלקה עצמה, ואילו הפוטרים מברכה סוברים שהמצווה היא שיהיה נר דלוק בבית, ולא ההדלקה עצמה. וכן נראה מדברי התוס' שם, שכתב בשמם שאם יש לו נר דלוק אינו צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ומבואר מזה דליכא מצוה כלל בהדלקה עצמה, אלא רק במה שיש אור בבית. וכן במרדכי הנ"ל בשם ר' משולם, משמע שליכא מצוה בהדלקה, שכתב שגמר מלאכת המצוה אינו בהדלקה, אלא המצוה היא במה שסועד לאור הנר ובזה הוא מענג את השבת, וכ"כ לבאר בשו"ת '''ציץ אליעזר'''  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14500&st=%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05EA%20%u05D4%u05E0%u05E8%20%u05D1%u05E9%u05D1%u05EA (א כ יא ד"ה מבואר לנו)].  
אבל מורו ורבו בשו"ת '''הר צבי''' בכמה מקומות  
[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05de%u05e2%u05e9%u05d4+%u05d4%u05d4%u05d3%u05dc%u05e7%u05d4 (א קמ ד"ה בעיקר הדבר,] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05D4%u05DE%u05E6%u05D5%u05D4%20%u05E9%u05D9%u05D3%u05DC%u05D9%u05E7%20%u05D1%u05D9%u05D3%u05D9%u05DD א קמג ד"ה אולם להלכה,] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=20947&st=%u05DE%u05E2%u05E9%u05D4%20%u05D4%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05D4 ב קיד ד"ה והנה לענין)] כתב דעיקר המצוה היא שיהיה נר דלוק, ודייק מלשון הרמב"ם, וגם יישב בזה הא דהתיר המג"א לברך על הדלקת הגויה.


ועיין ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת כג ב) שכתב בדעת הרמב"ם דיש שני דינים בהדלקת נרות, אחד הוא משום כבוד שבת, שזה מעשה ההדלקה עצמו קודם השבת, ואחד משום עונג שבת וזה בשבת עצמה שאוכל ושותה לאור הנר. וכעין זה יש ב'''ביאור הגר"א''' (אורח חיים תקכט ה). ולפי"ז צ"ל דהראשונים דפוטרים ואוסרים לברך ס"ל דליכא מצוה בהדלקה משום כבוד שבת, אלא רק בשבת עצמה ומשום עונג.
ועיין ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת כג ב) שכתב בדעת הרמב"ם דיש שני דינים בהדלקת נרות, אחד הוא משום כבוד שבת, שזה מעשה ההדלקה עצמו קודם השבת, ואחד משום עונג שבת וזה בשבת עצמה שאוכל ושותה לאור הנר. וכעין זה יש ב'''ביאור הגר"א''' (אורח חיים תקכט ה). ולפי"ז צ"ל דהראשונים דפוטרים ואוסרים לברך ס"ל דליכא מצוה בהדלקה משום כבוד שבת, אלא רק בשבת עצמה ומשום עונג.

תפריט ניווט